הנדסת מים

16 138 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | השקעות אלו יתנו מענה לניצול מלא של מצאי הקולחים עד לשנת (ללא 2020 מלמ״ק שנוצלו בשנת 341- . המשמעות, ביחס ל 2050 274 קולחי מט״ש איגודן), הינה תוספת השבת קולחים בהיקף של מלמ״ק 479- ו 2040 מלמ״ק בשנת 339 ,2030 מלמ״ק בשנת .2050 בשנת התוכנית כוללת השקעות בפיתוח מקומי של השבת הקולחים וכן השקעות במערכות ניוד בין מרחביות אשר נועדו לממש את העברת עודפי הקולחים לאזורי הפריפריה בדגש על איגום לכלל עודפי קולחי החורף. ביחס להשקעות המקומיות מוצע להמשיך במדיניות הנוכחית של תמיכה ממשלתית באמצעות מענק סיוע בשיעור של מההשקעה בעוד שבמערכות הניוד מוצע לתמוך בשיעור של 70% מההשקעה. 85% 1,542- סך ההשקעה המתוכננת לתמיכה מוגברת מוערכת בכ מלש״ח. כמו כן מוצע לטפל במספר חסמים נוספים הקיימים היום בשוק והמקשים או מונעים את המשך הפיתוח של משק הקולחים: דרישות לתשלום ארנונה והיטלי השבחה בשיעורים לא סבירים ממתקני טיפול בשפכים, מערכות השבה וממאגרים בפרט. בנושא זה הוסכם במסגרת חוק ההסדרים על הקמת צוות משותף למשרד האוצר משרד הפנים ורשות המים, אשר ימליץ על תעריפי מינימום ומקסימום למתקנים אלו. בעבודה זו גם נערכו בחינות מדיניות עבור נושאים רוחביים הקשורים למשק הקולחים ועיקרן מופיע במסמך זה: א. סוגייתחלוקתהנטל בין יצרן השפכים ליצרן הקולחים לעניין הטיפול - בסוגייה זו, עמדת הצוות היא כי לאיכות השקיה ללא מגבלות התשלום על הטיפול מוטלת על גורם ייצור הזיהום דהיינו – יצרן השפכים. בנוסף, אנו ממליצים כי ככל שנדרש תמריץ נוסף לאבטחת הניצול המלא של הקולחים ניתן לקבל החלטה על חלוקת הסכום הנחסך כתוצאה מהניצול המלא של הקולחים בין יצרן השפכים לבין מפעל ההשבה. הסכום של מחצית מהחיסכון הזה, ישולם למפעל ההשבה על קליטת הקולחים בתקופת החורף. ב. משמעויות כלכליות וסביבתיות של השבה חלקית של הקולחים - נערכה בחינה איכותית וכלכלית והזרמת העודפים לסביבה לחלופות שונות של שימוש בקולחים עבור מופעי מים/הזרמה לנחל/ התפלה, וכן תועלות כלכליות של ניצול הקולחים על פני הזרמתם לנחל ולים. המסקנה העולה היאשניוד הקולחים מאפשר /מ״ק. ₪ 0.7- חסכון ישיר משמעותי ביותר למשק בהיקף של כ בהחזר הון ותפעול ₪ מיליארד 3 זאת בנוסף לחיסכון של כ למט״שים בעלויות נוספות של דיגום וניטור, תשתיות הנדסיות עבור הזרמה לים ועלויות חיצוניות של זיהום אנרגטי מהתפלה מעבר לצפוי. גם אם יפותחו שימושים נוספים לקולחים שאינם חקלאיים כגון מופעי מים, תיירות, התפלה וכו׳, נכון להיום, נראה כי היקף שימושים אלו נמוך משמעותית ביחס לכמות העודפים, בשל מגבלות רגולטוריות, תכנוניות ושל היצע שטחים מתאים. על מנת להגדיל את השימושים הללו, יידרשו תהליכים רגולטוריים, השקעות כבדות לאורך זמן, וכן פעולות הסברתיות נרחבות. מסקנת הצוות היא כי חלופת ניוד הקולחים הינה בעלת ערך רב לחיסכון במשק הביוב הישראלי, לפיתוח משק החקלאות בישראל ומניעת פגיעה בסביבה, ועל כן היא החלופה המומלצת ליישום. ג. בחינת משמעויות והערכות לשינוי איכות הקולחים הנדרשת - מגמת הרגולציה המקומית והעולמית בהקשר של איכות בעתיד מי הקולחים הנדרשים להשקיה צפויה להשתנות ולדרוש איכויות גבוהות יותר מאלו הקיימות כיום – בטיפול השלישוני. בנוסף, המעבר הצפוי מאספקה מקומית-אזורית לאספקה מרחבית- ארצית, מחדד את הצורך בהבטחת אמינות איכות מי הקולחים היוצאים ממתקני הטיפול, לאור השפעתם מעבר למרחב האספקה המקומי. בפרק זה עסקנו בדרישות העתידיות של הטיפול שהינו “טיפול רבעוני״ הכולל הרחקת וירוסים, הורמונים, שאריות תרופות וכד׳. טיפול זה יחייב שימוש באמצעים טכנולוגיים נוספים כדוגמת , התפלה AOP , חמצון מתקדם – GAC , BAC ספיחה בפחם פעיל – ועוד. כלל הטכנולוגיות האלו דורשות קולחים ברמת עכירות מאוד נמוכה. יציין כי איכות הקולחים אינם רק דרישות התקן אלא גם שיטות העבודה השונות הנדרשות לעמידה בתקן ולפיכך מוצגת להלן תכנית הכוללת מספר מעגלים אשר יבטיחו את איכות הקולחים באופן קבוע. חשוב לציין כי בימים אלו רשות המים מבצעת בחינה של עלויות הטיפול הנדרשות מהמטשי״ם מתוך הבנה שתפעול אופטימלי של המט״ש הינו הכרחי לצורך קבלת קולחים באיכות הנדרשת, והדבר דורש השקעות רבות בכ״א, ציוד תהליכי וכו׳. בנושא 1-8-2021 מיום 213 ׳ להחלטת הממשלה מס 30 בסעיף תכנית להגברת התחרות בחקלאות נקבע כי “יוקם צוות בראשות מנכ״ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומנכ״ל משרד האנרגיה ובהשתתפות נציג הרשות הממשלתית למים ולביוב ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר, שיבחן דרכים נוספות, מעבר ומבלי לגרוע מהסמכויות הנתונות למועצת רשות המים ולרשות המים, להגדלת היצע הקולחים, ניצולם היעיל והאופטימלי ולהורדת עלותם לחקלאות״ *לנתונים מפורטים על העברת קולחים בין אזורים ולדו״ח המלא ניתן לקבל בפניה למערכת במסגרת התוכנית, עודפי קולחים צפויים להיות מנויידים מהמרכז לאזורים חקלאיים בהם יש פוטנציאל לפיתוח חקלאי בדרום, בצפון ובמזרח. עוד כוללת התוכנית, תקצוב לטיפול בבעיית הזרמה של קולחים מהמטשי״ם לנחלים, הגדלת כמויות מים באיכות השקיה ללא מגבלות ועוד. על פי עקרונות התוכנית, כל מי-הקולחים המיועדים לניוד, יהיו באיכות השקיה חקלאית ללא מגבלות, כבר בשנת . השימוש בקולחים צפוי להכפיל את עצמו ואף יותר 2027 , לכמות של למעלה 2020 מלמ״ק בשנת 500- מכמות של כ .2050 ממיליארד מ״ק, עד התוכנית צפויה להגביר את הייצור החקלאי, באמצעות תוספות משמעותיות של מי-קולחים להשקיה קבועה במקום המים השפירים ולטובת פיתוח חקלאי נוסף. המתווה שהוצג, כולל תוכנית להזרמת קולחים מאזורי המרכז להשקיה של שטחים חקלאיים בנגב, ומאזור הצפון לעמק חרוד ועמק המעיינות. התוכנית מציגה חלופות לחלוקת הנטל בין יצרן השפכים לצרכן הקולחים והצעה לבחון את הכללים הנוכחיים במטרה למצוא את האיזון הנכון.