הנדסת מים

כוללים פחות חומרי הזנה לקרקע כמו חנקן וזרחן, והדבר יוביל לתוספת עלות של קניית דשנים לחקלאות. הצרכן העיקרי של הקולחים הינו המגזר החקלאי, שלא יוכל לשאת כל מחיר שיושת עליו. ככל והמחיר יהיה גבוה מעבר לכושר הכלכלי של המגזר החקלאי, ייתכן והמשמעות תהיה ירידה בפעילות החקלאית, ובהתאם לכך, יותר קולחים שיזרמו לסביבה, מה שיוביל להשתת עלויות כבדות יותר על יצרן השפכים היות והוא יידרש בטיפול לרמת איכות גבוהה יותר. - חלופת “דרך האמצע״ הנוהגת כיום ב. מצב נוכחי אצלנו. כפי שתואר בשתי החלופות לעיל, ניתן לראות את הנושא מזוויות שונות, אשר משרתות את האינטרסים של יצרן השפכים או של צרכן הקולחים. לאור זאת, ניתן להציע חלופת ביניים הממצעת בין האינטרסים של הגורמים השונים, תוך חלוקה של הנטל בין הגורמים. השתתפות למ״ק על פני כל ₪ 0.16- הצרכן החקלאי ב כמויות הקולחים, הדבר מהווה חלוקה בנטל בין יצרן השפכים לבין צרכן הקולחים. בחלופה זו אין מנגנון “תמרוץ״ על ניוד קולחים בחורף לשם ניקוי שוק, וזה עלול להוביל להשתת עלויות של טיפול לרמת איכות נחל בחודשים מסוימים על כלל השפכים המטופלים של יצרן השפכים. – השתתפות הצרכן החקלאי ג. מצב נוכחי משופר למ״ק ₪ 0.3 , למ״ק בחורף ובקולחיםשנוידו ₪ 0.02 בקיץ. במצב זה יצרן השפכים משלם את עיקר עלות הטיפול בחורף היות שזו התקופה בה יש עודפים והחקלאי ישלם חלק מופחת, לעומת חודשי הקיץ בהם אין עודפים והחקלאי נהנה מטיפול וייצור המוצר והוא ישלם את כלל העלות. יחד עם זאת כמויות שינויידו בין המרחבים ישולמו כמו בחורף, היות שיש להם עלויות הולכה נוספות. - חלופה זו שמקובלת במקרים של ד. המזהם משלם יצירת זיהום סביבתי (כדוגמת קולחים לא מטוהרים, זיהום אוויר מתעשייה, יצירת פסולת ועוד) היא השתת עלויות הטיפול על יצרן הזיהום. עלויות אלו כוללות את כלל עלות הטיפול בזיהום עד לרמה של עמידה בדרישות הרגולטוריות מוטלת על יצרן הזיהום. הדבר מיושם כיום ברגולציה סביבתית בעולם ובישראל. בישראל נחקקו חוקים התומכים בגישה זו כגון חוק אוויר נקי, חוק האריזות, חוק לטיפול בפסולת ציוד אלקטרוני ועוד. ייצור שפכים הינו זיהום, אלא אם הם מטופלים ומגיעים לרמות הנדרשות בחוק להשקיה – טיפול שלישוני לרמה של השקיה ללא מגבלות. ואולם, במידה ואין צרכנות מספקת ונדרשת הזרמה לנחל, מחויב המט״ש בטיפול משלים לרמה של הזרמה לנחל. בחלופה זו קולחים שיש להם ביקוש יטופלו לרמהשלישונית וקולחים ללא ביקוש יטופלו לערכי הזרמה לנחל. חלוקת נטל הטיפול בין יצרן השפכי לצרכן הקולחים נכון להיום, יצרן השפכים נדרש לממן את עלות הטיפול בשפכים עד לרמת טיפול שניוני כך שמחיר הקולחים באיכותשניונית המוגבלתבהשקיה לחקלאות, בכניסה למ״ק. ₪ ״0“ למפעל ההשבה - יעמוד על שנה בפני מקבלי ההחלטות 20 בדילמה שעמדה לפני ביחס להשתת עלות הטיפול לאיכות השקיה חקלאית ללא מגבלות – האם לפי עקרון “המזהם משלם״ יצרן השפכים צריך לשאת בעלות זו או שמא, לאור העובדהששיפור איכות הקולחים לרמה זו המאפשרת השקיה חקלאית ללא מגבלות, מוסיפה ערך מוסף לחקלאי, על מפעל ההשבה לשאת בעלות זו. סוכם על חלוקת הנטל באופן שווה בין הצדדים. לפיכך, היום החובה לטפל בקולחים לאיכות השקיה ללא מגבלות חלה על יצרן השפכים, וצרכן הקולחים משתתף בעלויות של טיפול זה לפי תעריף שנקבע על ידי רשות המים מעלויות טיפול 50% והאמור לשקף נוסף זה. תעריף זה עומד נכון להיום למ״ק, כאשר ₪ 0.16 על ממוצע של למ״ק ₪ 0.02 : החלוקה בתשלום היא למ״ק בקיץ. קולחים ₪ 0.3- בחורף ו שינוידו למרחקים, ישלמו את התעריף הנמוך והפער יועמס על תעריף הקיץ של כלל משתמשי הקולחים. בעולם נהוגות מספר תפיסות של חלוקת נטל במקריםשל יצירת זיהומים. כחלק מתכנית האב לקולחים, מוצע לבחון מספר חלופות לאופן חלוקת נשיאה בנטל הטיפול לאיכות השקיה חקלאית ללא מגבלות. חלופות אפשריות של חלוקת הנטל - השתת העלות על א. “הפיכת הזיהום למוצר״ החקלאי לאור שדרוג התשומה ממנה הוא נהנה – כיום איכות הקולחים בישראל אינה אחידה ואינה תמיד באיכות הנדרשת. הדבר מוביל לעיתים קרובות לפגיעה בחקלאי הנדרש לשאת בפגיעות כלכליות עקב כך. בחלופה זו, אנו רואים בקולחים כמשאב פוטנציאלי להשקיה חקלאית או לשימושים אחרים. שדרוג כלל מתקני הטיפול בשפכים לטיפול שלישוני להשקיה ללא מגבלות מוביל לייצור מוצר טוב לחקלאי ולכן נכון להשית את העלויות על הנהנה מהתוצר. יש לציין כי מטרת הטיפול המשלים הינה בראש ובראשונה מניעת פגיעה במי תהום וכן מתן אפשרות לניוד לטובת מניעת הזרמה לסביבה. עם זאת, יהיו חקלאים אשר ייפגעו מכך, היות ואיכות הקולחים השניוניים במצבם כיום טובה מבחינתם, והם יידרשו לשלם יותר עבור קולחים באיכות טובה יותר, כאשר אין להם צורך באיכות זו. בנוסף, קולחים שלישוניים 20 138 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | היום החובה לטפל בקולחים לאיכות השקיה ללא מגבלות חלה על יצרן השפכים, וצרכן הקולחים משתתף בעלויות של טיפול זה לפי תעריף שנקבע על ידי רשות המים והאמור לשקף מעלויות טיפול נוסף זה 50%