הנדסת מים

21 ככל שנדרש תמריץ נוסף לאבטחת הניצול המלא של הקולחים ניתן לקבל החלטה על חלוקת הסכום הנחסך כתוצאה מהניצול המלא של הקולחים בין יצרן השפכים לבין מפעל ההשבה. הסכום של מחצית מהחיסכון הזה, ישולם למפעל ההשבה על קליטת הקולחים בתקופת החורף. בחינה כלכלית וסביבתית של חלופות לשימוש בקולחים הנחת המוצא של עבודה זו מתבססת על מדיניות הממשלה להגדלת מצאי הקולחים והוזלת עלותם לטובת השקיה חקלאית ברחבי הארץ. בעבר, החקלאות בישראל התבססה כמעט כולה על מים שפירים. לאורך השנים, התפתחו מפעלי השבת הקולחים המרחביים, וחלק גדול מהחקלאות מתבסס כיום על השקיה בקולחים. בנוסף, כיום מוזרמים עודפי מלמ״ק בשנה. 90- קולחים לסביבה בהיקף של כ בהתאם לניתוח ייצור וצריכה חזויים של קולחים עבור כל אחד מהאזורים המרחביים, ובהנחה שכל אזור יגיע למיצוי התכניות, נראה כי עדיין יהיו עודפי קולחים בחלק מהאזורים – בעיקר במרכז הארץ, ולעומת זאת בפריפריה יהיו אזורי מחסור, שבהם יידרש לספק מים שפירים לשם מיצוי הפוטנציאל החקלאי, מה שעשוי לפגוע בכושר הייצור ובתחרות של החקלאות הישראלית, בהתאם לעלות המים הגבוהה. ה. המזהם והצרכן החקלאי מתחלקים בחיסכון הנובע – בחלופה זו אנו מאי הזרמת הקולחים לסביבה יוצאים מנקודת הנחה שעל יצרן השפכים לעמוד בתקנות ולכן עלות הטיפול לאיכות הזרמה לנחל הנדרשת בחוק מוטלת עליו. היות והחקלאי הינו לקוח אלטרנטיבי להזרמה לנחל הוא חוסך בעלויות הטיפול של הקולחים הנדרשים להזרמה לנחל ₪ 0.24- או לים. עלות זאת הוערכה עד היום בכ למ״ק. על פי חלופה זו על יצרן השפכים לשלם לספק הקולחים מחצית מעלות החיסכון שהיא למ״ק עבור קולחי החורף. ניתוח מעודכן ₪ 0.12 של עלות זו מפורט בפרק הבא. מאז ההחלטה על חלוקת הנטל לפני כעשרים שנה שכלל גם את הגדרת הסטנדרטים המחייבים לטיפול שלישוני, התפתחה בעולם ובישראל חקיקה ורגולציה בהתאם לעיקרון “המזהם משלם״. לאור מטרות העבודה מוצע להשית את כלל העלויות של הטיפול הקבוע בחוק (כיום שלישוני) על יצרן השפכים. המלצה זו תואמת את החלטת הממשלה שמינתה את צוות העבודה, בה הוגדר כי אחת ממטרות הצוות (ההדגשה לא במקור) היא “ ... להגדלת היצע הקולחין, ניצולם היעיל והאופטימלי ולהורדת עלותם לחקלאות.״ יישום המלצה זו אל מול המצב הנוכחי יביא להקטנת/ימנע הגדלה בעלויות השבת אג׳ למ״ק. 16- הקולחים בכ