הנדסת מים

הנגב, הגליל, עמק חרוד והבקעה. הדבר מחייב פיתוח לקוחות גדולים חדשים למשק הקולחים בישראל. מדינת קליפורניה הינה מהמדינות הגדולות והחשובות מיליון תושבים, וכן 40 בארה״ב והכי מאוכלסת עם כ מדינה חזקה מבחינה כלכלית. נוסף על כך המדינה ידועה בחדשנות ובחוקים הסביבתיים המתקדמים בארה״ב ובעולם. גם בנושא מחזור המים, קליפורניה שנים תכנית אב 4 מתקדמת בנושא ופירסמה לפני השנים הקרובות. 30 לפיתוח ל 23% קליפורניה ממחזרת כ 2022 נכון לשנת מלמ״ש 900- מהקולחים לשימושים שונים, סה״כ – כ מאוכלוסיית מדינת 6 (אוכלוסיית קליפורניה גדולה פי ישראל), כאשר פילוח השימוש הינו באופן הבא: -מים המוזרמים בערוצי נחלים. 26% .1 - מי השקיה לטובת שיפור הנוף הציבורי 20% .2 ומגרשי גולף. - חקלאות. 19% .3 - תעשייה וכדומה. 18% .4 - מים באיכות שתייה 17% .5 בישראל כיום, הלקוח המרכזי למי הקולחים הינו מגזר מהקולחים. שאר הקולחים 90%- החקלאות הצורך כ מתחלקים בין מס׳ מפעלי תעשייה וגינון עירוני. בהינתן ואנו רוצים להגיע לפילוגי אספקה דומים בישראל, הדבר ידרוש הגדלה משמעותית של איכות הטיפול בקולחים, היות והם יסופקו לסקטור העירוני/ ביתי שרגישותו לאיכות המים ולאמינות האספקה גבוהה הרבה יותר- הן בהיבט מי השתייה, מים להשקיה עבור גינון עירוני ומים במתחמים ציבוריים כגון פארקים, אגמים מלאכותיים וכו׳. בנוסף – קיימים שני חסמים שיש לציין: . עיקר הקולחים העודפים מיוצרים בחודשי החורף, 1 כאשר בתקופה זו נדרשת כמובן פחות השקיה ופחות מילוי חוזר לאגמים ולפארקים (עקב אידוי נמוך יותר). . עיקר הקולחים העודפים מיוצרים במרכז הארץ ואם 2 אנו רוצים להימנע ממערכות שיניידו את העודפים ישלכוון לכך שעיקר הצריכהשל השימושיםשאינם חקלאות יהיו במרכז הארץ. עם זאת, במרכז הארץ יש מחסור של שטחים באופן כללי ולכן יש להניח שלא יהיה ביקוש לאותה כמות קולחים לטובת פארקים והשקיה הדורשים הרבה שטח. סיכום • עבודה זו מבוססת על החלטת הממשלה להגדלת היצע הקולחים בישראל והשימוש בהם, והוזלתם לשימוש החקלאי, ובהתאם לכך חותרת לניוד קולחים ברחבי הארץ, למתן מענה מירבי לביקוש ולאי הזרמה לסביבה. • ניתן באופן עקרוני לשקול חלופות נוספות של שימוש בקולחים: - ניצול חקלאי מקומי/חלקי בתחום הספקים המרחביים, והזרמת העודפים לסביבה. מלמ״ק. בהתחשב בנתון זה, ובהנחה (מקילה) כי כמויות , וכן כי כלל הקולחים 2030 העודפים לא ישתנו עד הינם באיכות שלישונית, עולה כי העלות החיצונית מלש״ח, עד לשנת 430- של הזרמה זו עומדת על כ . עלות חיצונית זו לא נכללת בתחשיב, שכן היא 2029 רלוונטית לכלל החלופות. היות והתקן להזרמה לנחל מציב דרישה מחמירה יותר (מטיפול להשקיה ללא מגבלות), יש לחשב את העלויות החיצוניות הנגרמות מההזרמה לנחל באיכות זו. בהתאם לעלויותהחיצוניותשל המזהמים המוכפלות בערכי הזיהום, מתקבל כי במקרה זה העלות החיצונית /מ״ק. ₪ 0.35 של ההזרמה הינה הנחת בסיס לעבודה הינה שכלל מתקני הטיפול יעמדו בדרישות טיפול של השקיה ללא מגבלות עבור הקולחים לחקלאות ובדרישות של איכות הזרמה לנחל עבור עודפי הקולחים. בהתאם לכך, מתקבל סך העלות החיצונית 2039 – 2030 כי עבור העשור מלש״ח) סכום דומה עבור 350- המצטברת הינה כ . סה״כ בחלופה זו של אי ניוד 2049 – 2040 העשור קולחים והזרמת עודפים לנחל, מתקבלת עלות חיצונית מלש״ח (לא מהוון). 700- של כ כמו כן, בחלופה זו אנו צופים כי יידרשו תוספות מים אלטרנטיביות לטובת פיתוח החקלאות (בהתאם לתכניות אב של משרד החקלאות). תוספות מים מאלו יהיו ממערכת המים השפירים וכפועל יוצא הצורך בהתפלת מים יגדל. בהתאם, יידרש להוסיף את עלות אנרגיית ההתפלה לתחשיב שלעיל. כמו כן, יש להוסיף עלויות (טרם נבדקו) של ניטור ודיגום של כלל הנחלים בהם יוזרמו קולחים באופן קבוע במהלך חודשי החורף בגלל הרגישות הבריאותית וההשלכות הסביבתיות. כמובן כי ככל ותעלה דרישה להזרמת הקולחים במוצאים לעומק הים, יידרש לבצע תשתיות מתאימות בעלויות גבוהות ביותר. לסיכום, ניוד הקולחים מאפשר חסכון ישיר /מ״ק. ₪ 0.7- משמעותי ביותר למשק בהיקף של כ בהחזר ₪ מיליארד 3- זאת בנוסף לחיסכון של כ הון ותפעול למט״שים בעלויות נוספות של דיגום וניטור, תשתיות הנדסיות עבור הזרמה לים ועלויות חיצוניותשל זיהום אנרגטי מהתפלה מעבר לצפוי. חלופת ניצול חקלאי חלקי/מקומי, פיתוח שימושים נוספים והזרמת עודפי קולחים לנחל חלופה זו דומה לחלופה שלעיל, אך בנוסף לניצול חקלאי מקומי בתחומי הספקים המרחביים, יושקעו מאמצים בפיתוח שימושים מקומיים נוספים. עודפי קולחים יוזרמו לסביבה. בחלופה זו נניח כי החקלאות מתפתחת בקצב המתאים לפיתוח משק זה והמשמעות הינה כי בהכרח תהיה פגיעה בגידול הייצור החקלאי בפריפריה של 24 138 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |