הנדסת מים

25 ) במרבית הישומים בהם Available Technology נדרשים לטפל בשפכים. לאור העובדה כי ישראל הינה המדינה המובילה בעולם בתחום השבת הקולחים בכלל, והראשונה המעוניינת לחבר מתקני טיפול בשפכים רבים למערכת BAT רב מרחבית - בפרט, מתחייב לשקול מהו העתידי שיאפשר עמידה בתקני קולחים עתידיים, לפי הערכת אנשי המקצוע. יצויין כי במקביל לתכנית זו, מקודמת ברשות המים . במסגרת תכנית 2060 תכנית אב למטשי״ם לאופק זו, פועל צוות בין משרדי לטובת ניתוח ובחינה מעמיקה של איכות הקולחים שתידרש בעתיד בהתאם למכלול שיקולים רחב. במסמך זה מובאת התייחסות עקרונית לנושא הנ״ל, בהתאם לאופי המערכת המוצעת. נראה כי הטיפול הנוסף שעשוי להידרש בעתיד הינו “טיפול רבעוני״ שיכלול הרחקת וירוסים, הורמונים, שאריותתרופות וכד׳. טיפול זה יחייבשימושבאמצעים טכנולוגיים נוספים כדוגמת ספיחה , חמצון GAC , BAC בפחם פעיל – , התפלה ועוד. כלל AOP מתקדם – הטכנולוגיות האלו דורשות קולחים ברמת עכירות מאוד נמוכה. הטכנולוגיה הנפוצה כיום של בוצה משופעלת מאפשרת עמידה בתקנות איכות הקולחים, אך השלמת הטיפול השלישוני באמצעות חיטוי מושפעת ישירות מעכירות המים, כאשר בטכנולוגיה זו, יותר קשה להגיע לעכירות נמוכה. בהתאם לכך, טיפול ממברנלי, המפיק NTU 0.2- קולחים בעכירות של כ (בהתאם לתקן הקליפורני), הינו טיפול מיטבי בהיבט של הערכות להשלמת טיפול רבעוני ככל ויידרש בעתיד. הבטחת אמינות איכות הקולחים כבר כיום, אספקת הקולחים לשימוש חקלאי מחייבת את המט״ש לספק קולחים באיכות יציבה לאורך כל השנה וכמובן בהתאם לרגולציה. לאור מגמת הגדלת ניצול הקולחים לחקלאות במהלך השנים האחרונות ורצון הממשלה להגברת שימוש זה בעתיד, וכן לאור המעבר מתפיסה מקומית לתפיסה מרחבית – ארצית, עולה החשיבות של הבטחת אמינות הקולחים באופן קבוע וללא תקלות. לצורך כך, מוצעת להלן תכנית הכוללת מספר מעגלים אשר יבטיחו את איכות הקולחים באופן קבוע. א. הצעד הראשון והרחב ביותר הם אותם התקנות שמשרדי הממשלה השונים בעניין השפכים מקליטתם למערכת האיסוף, מערכות האיסוף, מערכות הטיפול ומערכות ההשקיה. מבין - ניצול חקלאי מקומי/חלקי בתחום הספקים המרחביים, ופיתוח שימושים נוספים שאינם חקלאיים. • מניתוח עקרוני של החלופות והשוואתם לחלופת ניוד הקולחים, עולה כי: - אי אספקתקולחים לאזורי הפריפריה משמעותה פגיעה בפיתוח אזורים אלו ובמשק החקלאות הישראלי. - חלופה של ניצול חלקי מקומי לחקלאות והזרמת עודפים לסביבה בחודשי החורף, כרוכה בתוספת /מ״ק), וזאת ללא ₪ 0.7- עלויות טיפול גבוהות (כ הערכת עלויות נוספות כגון ניטור ודיגום, ביצוע תשתיות תומכות להסדרת ההזרמה לנחלים ו/או לים, וכן עלויות חיצוניות. - גם אם יפותחו שימושים נוספים לקולחיםשאינם חקלאיים, נכון להיום, נראה כי היקףשימושים אלו נמוך משמעותית ביחס לכמות העודפים, בשל מגבלות רגולטוריות, תכנוניות ושל היצע שטחים מתאים. על מנת להגדיל את השימושים הללו, יידרשו תהליכים רגולטוריים, השקעות כבדות לאורך זמן, וכן פעולות הסברתיות נרחבות. - לאור הנ״ל, עולה כי חלופת ניוד הקולחים הינה בעלת ערך רב הן לפיתוח משק החקלאות בישראל והן בהיבט של הימנעות מפגיעה בסביבה, ועל כן היא החלופה המומלצת ליישום. הערכות לשינוי בדרישות לאיכות הקולחים בעתיד נכון להיום, מתקני הטיפול בשפכים נדרשים לעמידה באיכות קולחים בהתאם לתקנות בריאות העם (תקני – 2010 , איכות מי קולחים וכללים לטיהור שפכים “ועדת ענבר״). תקנות אילו מחייבות הגעה לאיכות קולחים ברמת טיפול שלישונית. רמת טיפול זו אמורה לספק קולחים לחקלאות המאפשרת השקיה ללא מגבלות. ואף 2030 תכנית זו יוצאת מנקודת הנחה כי עד שנת קודם, כלל הקולחים במדינת ישראל יעמדו באיכות מים זו, בהתאם לדרישות הרגולציה. בראייה עתידית, יש לבחון את מגמת הרגולציה המקומית והעולמית בהקשר של איכות מי הקולחים הנדרשים להשקיה, לאור העובדה כי החקלאות בישראל הינה מוטת ייצוא. כמו כן, המעבר הצפוי מאספקה מקומית-אזורית לאספקה מרחבית-ארצית, מחדד אתהצורך בהבטחת אמינות איכות מי הקולחים היוצאים ממתקני הטיפול, לאור השפעתם מעבר למרחב האספקה המקומי. איכות קולחים עתידית כיום השיטה הרווחת לטיפול בשפכים בישראל מבוססת על בוצה משופעלת עם אגני שיקוע שניוניים ולאחר מכן הוספת מערכות סינון גרנולריות ותהליך חיטוי, להשגת איכות קולחים שלישוניים. שיטה זו BAT ) Best הינה שיטה מאוד מקובלת ואף מוגדרת כ- מניתוח כמויות בתחום הספקים המרחביים עולה כי ככל ויבוצע פיתוח מירבי לניצול הקולחים בתחום המקומי, אך לא יוקמו תשתיות לניוד קולחים בין אזורים, צפויים עודפים של מלמ״ק 100- כ