הנדסת מים

התקנות נכללים: • תנאים לרישיון עסק - תקני איכות מי 2010 • התקנות בריאות העם קולחים וכללים לטיהור שפכים • כללי תאגידי מים וביוב – שפכי מפעלים המוזרים למערכת הביוב • תנאים להפעלת סינון עומק גרנולרי כטיפול בקולחים המיועדים להשקיה בלא מגבלות • הנחיות לתכנון ובקרה על מערכת חיטוי קולחים . UV ב- ב. המעגל השני – אימוץ ואכיפה מלאה של אותם תקנות והנחיות שנקבעו תוך הקפדה יתרה על מניעת הזרמת שפכים חריגים ואסורים של שפכי תעשייה השונים. מניעת הגעהשל שפכים חריגים/ אסורים תקטין את פוטנציאל הרעתתהליך הטיפול והפקת קולחים שלא עומדים בתקנות. ג. המעגל השלישי - בחירת תהליך ביולוגי/כימי/ כמתואר לעיל BAT פיזיקלי יציב המסתמך על .)7.1( ד. המעגל הרביעי – יתירות תהליכית, לכל אחד מהמתקנים תהיה רזרבה תהליכית כך שהשבתת אחד המרכיבים תהליכים הקריטיים לא יגרום להרעה באיכות הקולחים. ה. המעגל החמישי – התקנת ציוד רזרבי בכל אחד מהמתקנים החיוניים. ו. המעגל השישי- תפעול תקין של כל שלבי הטיפול. מכון טיפול בשפכים למעשה הינו רצף טורי של תהליכים פיזיקליים/ביולוגיים/כימיים המחייבים כי כל אחד משרשרת הטיפול יתפקד באופן מלא. “חוליה״ שקורסת תגרום לקריסת התהליך כולו, כך שאמינות המערכת נקבעת למעשה בחוליה החלשה ביותר של המערכת. ז. המעגל השביעי- שימוש בבריכת ויסות ל״גיהוץ״ ספיקות ועומסי שיא וכן שימוש בבריכת חרום לקליטת שפכים חריגים/פסולים. ח. המעגל השמיני – אפשרות לשיקום מערכת ימי עבודה. בשל מורכבות מכוני 3 הטיפול תוך טיפול בשפכים והאפשרות להזרמה בלתי צפויה של שפכים חריגים/אסורים ישנה סבירות גבוהה לפגיעה בתהליך הטיפול. על מנת להבטיח את אמינות איכות הקולחים המכון חייב לאפשר שיקום ימי עבודה. 3 תהליכי תוך חשוב לציין כי בימים אלו רשות המים מבצעת בחינה של עלויות הטיפול הנדרשות מהמטשי״ם מתוך הבנה שתפעול אופטימלי של המט״ש הינו הכרחי לצורך קבלת קולחים באיכות הנדרשת, והדבר דורש השקעות רבות בכ״א, ציוד תהליכי וכו׳. חסמים נוספים לקידום מפעלי השבה ארנונה נגבתה בשגרה על מאגרי קולחים בשיעור שלא העיק על אגודות המים. היטל השבחה עלה לאחרונה במספר רשויות ויש להניח שהדרישה תתפשט. אין צורך לומר שעלויות אלה מעיקות ולא תורמות לחוסנן של אגודות המים. להלן תיאור קצר של הסוגיות. ארנונה ארנונהמושתתעל תושבים ועסקיםהמקבליםשרותים מהרשות המקומית. המס הוא חודשי/שנתי. גובה הארנונה תלוי בגודל השטח, סוג השימוש בשטח והמצב הסוציואקונומי של הנישום. צווי ארנונה נקבעים מדי שנה על ידי מועצת הרשות המקומית, הם אינם אחידים. עד לאחרונה החיוב היה לקרקע חקלאית אגורות 3 שקל לדונם או 30 והשיעור המקובל הוא אגורות למ״ק בנפח 0.4- למ״ר לשנה שפירושו כ המאגר. לאחרונה הגבולות נפרצו והדרישה במספר מקרים הפכה בלתי נסבלת. לאחרונה, בעקבות עתירה של אגודת המים מי בקעת הנדיב כנגד עיריית חדרה לבית המשפט המחוזי בחיפה לתשלום ארנונה למאגר קולחים ומתקנים צמודים פסק כבוד השופט רון סוקול כי הדרישה לעירייה לא במקומה והחיוב למאגרי קולחים המשרתים את החקלאות יהיה בתעריף קרקע חקלאית והמתקנים הצמודים יחויבו בתעריף מבנים חקלאיים. כנגד חיוב הארנונה שקבעה העיריה למאגרי קולחים, פסק בית המשפט כי הדרישה של המועצה לא במקומה ויש לראות במאגרי קולחים המשרתים את החקלאות כשימוש חקלאי. במידה והפסיקה התקדימית הזו תיוותר על כנה, הפרשה מאחורינו. במידה ויוגשו השגות ועתירות כנגד הפסיקה ואלו יצלחו, יהיה צורך ליזום חקיקה בנושא. בנושא זה הוסכם במסגרתחוק ההסדרים על הקמתצוותמשותף למשרד האוצר משרד הפנים ורשות המים, אשר ימליץ על תעריפי מינימום ומקסימום למתקנים אלו. היטל השבחה היטל השבחה נדרש יזם לשלם לרשות המקומית בגין עליית ערך של נכס. התשלום הוא חד פעמי, והדרישה מהיזם היא לתשלום בעתקבלתההיתר או אישורשינוי תכנית בניין עיר. המקרים הידועים של דרישה להיטל השבחה הם ספורים והדרישה לתשלום הועלתה רק לאחרונה. לא קיימת תורה ולא אמות מידה לתעריף למאגרי קולחים המוקמים על קרקע חקלאית. על פניו, הדרישה לתשלום מס למבנה שנתמך על ידי המדינה אינה במקומה. בנושא זה הוסכם במסגרת חוק ההסדרים על הקמת צוות משותף למשרד האוצר משרד הפנים ורשות המים, אשר ימליץ על תעריפי מינימום ומקסימום למתקנים אלו. סטטוטוריקה אחד החסמים המשמעותיים בקידום מפעלי ההשבה הינו ההליך התכנוני הנדרש לאישור מאגרי הקולחים. נדרש לקבוע לנושא זה הליך קצוב בזמן אשר יתבסס על תיעדוף משאבים בלי להתפשר על רמת התכנון והתיאום. 26 138 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |