הנדסת מים

57 2021 , השירות המטאורולוגי . גישה אגנית משלבת לניהול אגני היקוות, ד״ר 2 ג׳ניה גוטמן, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד 2019 החקלאות ופיתוח הכפר . חישוב ספיקת התכן באגן הגעתון בהסתברותשל 3 שנה אחרי הקטנת השטח התורם לפי תכנון 100 מאגרים לתפיסת מי גאויות, איל זיגל, מנהלת .2020 , תחום מים עיליים רשות המים ניתוח כלכלי של מדיניות במשקי המים והחקלאות הפקולטה לחקלאות - ד״ר עמי רזניק ישראל פינקלשטיין, עדו קן, ויהודה סלייטר בין משק המים וענף החקלאות קשר הדוק המחייב גיבוש מדיניות ארוכת טווח אשר לוקחת בחשבון את ההשפעות ההדדיות בין שני הענפים. ענף החקלאות, שנהנה משך תקופה ארוכה משיפורים טכנולוגיים וגידול בפריון, סובל בשנים האחרונות מסטגנציה. הסיבה לכך היא ככל הנראה השקעות בחסר בשיטות ייצור חדשניות ושיפורים טכנולוגיים, וזאת כתוצאה מעלייה ברכיב הסיכון הנובעת מאי הוודאות לגבי קיומו של דור המשך, שינויי האקלים החזויים, וקיומן של אלטרנטיבות הכנסה יציבות יותר. משק המים ניצב אף הוא בפני אתגרים רבים לעתיד, ביניהם, הבטחת אמינות אספקת מים לכלל סוגי הצרכנים, גידול בכמויות הביוב המיוצרות והצורך לטפל בהם ולהקצותם באופן המונע מפגעים בריאותיים וסביבתיים, וכל זאת במסגרת המגבלה לכיסוי העלויות, ותוך התחשבות בהסכמים בינלאומיים, בעקרונות של יעילות כלכלית ותמיכה ביעדים לאומיים כמו שוויון, מאבק ביוקר המחייה, מזעור סבסודים צולבים ועוד. מאמר זה מסכם ממצאים ומסקנותממחקרים כלכליים שנערכו על ידינו לאחרונה, ושהתמקדו בשלושה היבטים של מדיניות במשק המים וענף החקלאות: ) פיתוח תשתיות מים 2 ; ) תמחור המים לסוגיהם 1 ) אי-וודאות בזמינות 3 ; והקצאתם לשימושים השונים המים ממקורות טבעיים. )1 : הניתוחים הכמותיים בוצעו בעזרת שני מודלים MYWAS ) Multi Year Water Allocation System ( — מודל אופטימיזציה הידרו-כלכלי המאתר הקצאת מים אופטימאלית בין כלל סוגי הצרכנים במשק ומתווה מסלול אופטימאלי של פיתוח תשתיות מים על פני זמן VALUE ) Vegetative Agricultural Land - Use )2 - ו —מודל שיווי משקל כלכלי של חקלאות Economics ( הצומח בישראל, אשר מאפיין את הרכב הגידולים האופטימאלי במרחב תוך התחשבות בהשפעות על הצרכנים המקומיים ובהתבסס על שינויים בכמויות המים, זמינותם ואיכותם. המודלים פותחו במחלקה לכלכלת סביבה וניהול של האוניברסיטה העברית, , החטיבה למחקר, MIT בשיתוף עם קבוצת מחקר מ- כלכלה ואסטרטגיה של משרד החקלאות, חברת תה״ל, ובמימון קרנות מחקר ציבוריות ביניהן משרד המדען הראשי, רשות המים, הקרן הקיימת לישראל ועוד. המודלים כוילו על סמך הנתונים ההידרולוגיים, ההנדסיים, הכלכליים והאגרונומיים הזמינים והעדכניים ביותר שעמדו לרשותינו. תמחור מים מחירי המים נקבעים בישראל באופן אדמיניסטרטיבי על ידי רשות המים. מנקודת ראות כלכלית, למחירים ) שיקוף נכון של העלות 1 : שני תפקידים עיקריים הכלכלית הישירה והאלטרנטיבית של אספקת המים לצרכנים, וזאת על מנת לתמרץ שימוש יעיל במים על ידי השוואת מחירם לעלותם השולית—זו שווה לחיסכון בעלות הנובע מאי אספקת מ״ק המים ) כיסוי כלל העלויות במשק המים, 2 . האחרון שנצרך המצריך שמחיר המים לא יפחת מהעלות הממוצעת של אספקתם. ואולם, במשק המים קיימים יתרונות לגודל, כך שהעלות הממוצעת למ״ק מים קטנה עם הרחבת האספקה, והעלות השולית נמוכה מהעלות הממוצעת. כתוצאה מכך נוצר קונפליקט כלכלי בין שני התפקידים הנ״ל של מחיר המים. מחיר המים בפועל נקבע על פי השוואתו לעלות הממוצעת, וכתוצאה מכך צריכת המים נמוכה מזו היעילה, ונוצרת ₪ מיליון 350- עלות כלכלית המוערכת על ידנו בכ לשנה, עיקרה נובע מצריכה בחסר במגזר העירוני. בנוסף, מבדיקה שערכנו לגבי הרפורמה המוצעת לייקור המים לחקלאות עולה שהעלות השולית למ״ק, בדומה ₪ 2- לאספקת מים לחקלאות הינה כ למחיר הקיים בפועל. סימולציות שביצענו להערכת השפעותיה של הרפורמה מצביעות על הפחתה של בשימוש במים שפירים בחקלאות לעומת 15%- כ פחיתה מזערית בצריכת המים שוליים, הקטנת רווחי החקלאים בענף הצומח, צמצום ניכר בשטחי המטעים וגד״ש השלחין, והתייקרות קלה של הירקות והפירות המשווקים לשוק המקומי. החלופה המוצעת על ידנו ידועה בספרות בשם ״תעריף הטוב השני״ (או מחירי ראמזי-בוטו, על שם כלכלנים שעסקו במימון מוצרים