הנדסת מים

38 139 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | חשמל ועוד. מיקום המחלקה להידרולוגיה בתוך משאבי המים אפשרה להידרולוגים להיות מעורבים בשיקולי אספקת המים ובתוכניות הפיתוח ולמקם את הקידוחים החדשים במקומות הקריטיים מבחינת מערכת אספקת המים. אמיר זיו קביעת מיקום לקידוח, ובמיוחד לקידוחי מים שפירים או קידוחי מי גלם למי שתיה, אשר חלים עליהם מגבלות רדיוס מגן, הינה תהליך איטרטיבי בין מתכנן המערכת לבין ההידרולוג. פעמים רבות מסתבר במהלך התכנון המפורטשלא ניתן לבצע את הקידוח במקום שבו הוצע בתכנית האזורית מאחר ולא נלקחו בחשבון כל השיקולים. אין ספק שתיאום בין המתכנן לבין ההידרולוג מביא לכך שמיקום הקידוח בשלב התכנון האזורי בעל היתכנות גבוהה יותר לביצוע. פעמים רבות השיקול המכריע הוא השיקול הסטטוטורי ולכן יש חשיבות גדולה לביצוע בחינה סטטוטורית מקיפה בשלב התכנון האזורי. נגב עידו ולסיכום שאלה כללית לכולם: אשמח אם תוכלו להרחיב על השינויים בתשומות הנדרשות כיום לתכנון קידוחים ומערכות מים בהשוואה לעבר, על היכולת להכשיר ולהעסיק מהנדסי מים והידרולוגים, ועל ההשפעות האפשריות של שינויים אלו על משק המים. קרונבטר לאה אנחנו כבר כמה שנים רואים וחווים את החסרים בכוח אדם מקצועי, הנדסי, בתחום. ישלנו קושי בגיוס וגם בשימור כוח אדם צעיר ואיכותי. רואים גם את השינויים בפרופיל המקצועי במשרדי תכנון. בשנים האחרונות ה“אטרקטיביות של תחום הנדסת מים“ ירדה ביחס לתחומים אחרים. אחת מהבעיות היא הקלה בקריטריונים לקבלת סטודנטים ללימודי הנדסת מים. הבעיה הנוספת היא תנאי תעסוקה במשרדי תכנון ובמשרדים ממשלתיים. מסיבות דומות, מחסור רציני בכוח האדם קיים גם בתחום התכנון הסטטוטורי, עם השלכות על איכות וקצב תכנון תשתיות מים וגם תשתיות אחרות. כדי לשפר את המצב, נדרש מאמץ רוחבי, משקי של כל הגרומים המעורבים. אגף אסטרטגיה ברשותהמיםמקדם פרויקט מקומית. ככל שהתכנון ברמה יותר כוללנית, הוא נוגע יותר במאזנים, בצורך לפיתוח מקורות מים, ובתכנון שלד מערכת אספקת המים. ככל שהתכנון יותר ממוקד, הוא נוגע יותר לפיתוח מערכת אספקת המים, ממקור המים ועד הצרכן. כפועל יוצא, בתכנון אב ובתכנון אזורי נדרשת מעורבות גדול יותר של הגורם הממשלתי אשר אחראי על קביעת המדיניות תוך ראיה של כלל השיקולים המערכתיים. נגב עידו את השאלה הבאה אני מפנה לזיו אמיר, נציג השוק הפרטי: ספר בבקשה מה הם המשאבים הנדרשים (זמן וכ“א) לביצוע תכניות א“מ אזוריות גדולות יחסית כמו ערבה, שפלת לוד או שיקום חוף דרומי, שכוללותפיתוחשדותהפקהחדשים, מתקני טיפול במים, מאגרים, וכו'. האם לדעתך חברה פרטית המחויבת ללוחות זמנים ושורת רווח רבעונית/ שנתית מסוגלת להתמודד בהצלחה עם תכניות כאלו? אמיר זיו עריכת תכנית אספקת מים אזורית גדולה דורשת בדרך כלל שילוב של מספר דיסיפלינותשונות. עורך התכנית צריך להיות מהנדס מים מנוסה, עם ידע רחב בתכנון כללי ומפורט של מערכות אספקת מים וטיפול במים, היכרות מקיפה של הליכים סטטוטוריים וקנייניים, והבנה הידרולוגית. בנוסף אנו משתמשים בתוכנות לשרטוט לצורך הצגת סכמות ומפות, ותוכנות לצורך פתרון הרשת ההידראולית. המורכבות של התכנון תלויה בפרמטרים שונים, כגון: גודל השטח עליו התכנית מתפרשת, מספר מקורות המים, מספר איכויות המים המסופקים, מספר הצרכנים וכמות המים להספקה, ועוד. ככל שהתכנון מורכב נדרש כמות שעות עבודה גדולה יותר. חברה פרטית יכולה בהחלט להתמודד בהצלחה עם עריכת תכנית גדולה. החלוקה צריכה להיות כזאת שקביעת המדיניות וניהול התכנון מבוצעת על-ידי הגורם הממשלתי, והמתכנן מבצע את העבודה המקצועית בהתאם להנחיות שהוא מקבל. המחויבות של הגורם הפרטי ללוח זמנים ורווחיות אינה צריכה להוות בעיה. ככל שהחברות הפרטיות יהיו רווחיות, כך הן יוכלו לגייס, להכשיר ולשמר כח אדם איכותי. המצב כיום לא טוב, במשך שנים יש הידללות בכח אדם, הנובעת הן מפרישהשל ותיקים, והן ממשיכת כח אדם צעיר לחברות ההייטק. במקביל יש גידול משמעותי ומתמיד בביקוש למים ויש הרבה עבודה לעשות. הגענו לנקודה קריטית שבה המדינה צריכה להבין שהיא חייבת להקצותמשאבים לתכנון בשביל לקיים את התחום, ובשביל לקבל תכנון איכותי. נגב עידו יוסי, אותך אני מעוניין לשאול על חשיבות הראיה הכללית למשק הקידוחים והביטוי 100 שלה בתכניות שונות כדוגמת תת“ל (תכנית למתקנים לשדות קידוחי מי שתיה ומתקנים להעשרתמי תהום), קידוחי בצורת, שיקום אקוויפר החוף, חידוש קידוחים, או בהתמודדות עם כשלים רגולטוריים כמו מגבלת רדיוסי המגן. אשמח גם אתה והאחרים תוכלו להרחיב על חשיבות האינטראקציה בין התכנון הכללי (מתכנן אזורי) לבין התכנון ההידרולוגי של קידוחים. גוטמן יוסי היא דוגמה מצוינת למחשבה 100 תת“ל ארוכתטווח ברמה ארצית. גם פרויקט קידוחי הבצורת שבוצע לפני יותר מעשור ופרויקט החלפה וחידוש מלאי הקידוחים לצורך שימור כושר ההפקה הם סוג של תכנון כללי הידרולוגי הנדסי. תקנת רדיוס המגן הקיימת מהווה חסם לפיתוח משק המים והגיע הזמן להחליפה בתקנה עכשווית שמשתמשת בטכנולוגיות ניטור והתראה מודרניות לצורך מעקב ובקרה של איכות המים. התכנון ההידרולוגי הוא השלב הראשון והבסיסי עליו מתבססות התוכנית ההנדסית (כללית ומפורטת). לכן, חשוב שההידרולוג יעבוד באופן הדוק עם אנשי אספקת המים ויכיר ברמת השטח את מערכות אספקת המים, צווארי הבקבוק, מוקדי הצריכה ועוד. כשהוקמה המחלקה להידרולוגיה בחברת מקורות התקבלה החלטה שהמקום הטבעי של המחלקה הוא ביחידת משאבי המים, בניגוד למחלקת הקידוחים שהיא חלק משירותי ההנדסה כמו מחלקת מכונות,