הנדסת מים

25 פתרונות תשתית קטנים לאספקת מים, טיהור שפכים וייצור אנרגיה במיקומים אסטרטגיים מתקנים לניצול אנרגיה סולרית מדובר באזור שבו הייתה גם לפני המלחמה תשתית חלקית ביותר של איסוף וטיפול בפסולת או של טיהור שפכים. חלק ממנה נפגע אבל כתב צבאי שביקר באזור הלחימה דיווח שהצבא הבין את החשיבות של מתקני הטיהור ונמנע מפגיעה באחד הגדולים שבהם במהלך התמרון הקרקעי משימות אלו ותקציב נוסף יועבר בהמשך. בטווח הארוך יותר לממשלה מטרות יומרניות הרבה יותר שיש ספק רב אם הן יגיעו לידי מימוש מלא. משרד האנרגיה רוצה לפתח תשתית לייצור החשמל הנדרש בעוטף ממקורות מתחדשים. המשרד להגנת הסביבה מדבר על הפסקת הטמנת פסולת באזור והעברתה למחזור או למתקן שבו תופק ממנה אנרגיה. ברצועת עזה אין גוף ממשלתי שיכול לבצע משימות אלו כאשר תיפסק המלחמה. מדובר באזור שבו הייתה גם לפני המלחמה תשתית חלקית ביותר של איסוף וטיפול בפסולת או של טיהור שפכים. חלק ממנה נפגע אבל כתב צבאי שביקר באזור הלחימה דיווח שהצבא הבין את החשיבות של מתקני הטיהור ונמנע מפגיעה באחד הגדולים שבהם במהלך התמרון הקרקעי. כאשר תגיע הפעילות המלחמתית לסיומה יידרש שיקום ארוך טווח והוא יהיה חייב לכלול הקמתתשתיות קבועות ומשודרגות של איסוף ומיון פסולת, טיהור שפכים וייצור חשמל. לא ברור כמה זמן יעבור עד שתכנית כזאת תצא אל הפועל וכמה זמן יידרש כדי להשלים אותה. לכן יהיה בכל מקרה צורך בפתרונות זמניים. הפעילות של מכון הערבה ללימודי סביבה יכולה לסייע במציאת חלק מהפתרונות הזמניים לבעיות הסביבתיות והבריאותיות של רצועת עזה שאחרי המלחמה. מדובר במכון שבו לומדים סטודנטים מישראל, הרשות הפלסטינית וירדן. הוא התמחה בשנים האחרונות בניצול טכנולוגיות מנותקות רשת המסייעות לקהילות שאין להן חיבור לרשתות אספקה של מים, ביוב וחשמל. בעקבות המשבר בעזה החל המכון בניסיונות להקים קונסורציום של אנשי מקצוע וארגונים לא ממשלתיים כדי ליישם תכנית להקמת מתקנים מנותקי רשת ברצועה עזה. “חשוב להדגיש שניתן לעשות זאת בשיתוף פעולה עם ארגונים בתוך עזה שאיתם היה לנו בעבר שיתוף פעולה“ אומר ד“ר טארק אבו חאמד , מנהל המכון. “הם מוכנים גם עכשיו להמשיך בשיתוף פעולה“. בשנים האחרונות השתתף מכון הערבה בהקמת כמה מתקנים לטיפול במים ושפכים מעבר לקו הירוק וברצועת עזה. מדובר בין השאר בהקמת מתקן להפקת מים על בסיס טכנולוגיה ישראלית. מתקן נוסף משמש לטיפול בשפכים גולמיים ויכול לפרק את המרכיב האורגני שיש בהם. לאחר תהליך טיהור זה יכולים השפכים לשמש להשקיה חקלאית. יש כמובן מתקנים לניצול אנרגיה סולארית להפקת חשמל. אחד מהם שהוקם בדרום הרצועה נפגע קשות באחת התקיפות של צה“ל. כל המתקנים הללו מתבססים כאמור על העיקרון של ניתוק רשת. ניתן להתאים את היקף הפעילות שלהם לצרכי הקהילה שאותה הם משמשים. “אפשר להקים מתקן עבור בית בודד או עבור בית ספר או כזה שישמש כפר“ מסביר אבו חאמד. “בהתאם למימון ניתן לפרוס אותם כך שהם ישמשו אוכלוסייה של מאות אלפי בני אדם“. על פי מכון הערבה, בזמן שיתוכנן ויגיע לידי יישום השיקום הנרחב של רצועת עזה, יש להקים פתרונות תשתית קטנים לאספקת מים, טיהור שפכים וייצור אנרגיה במיקומים אסטרטגיים מבחינת צרכי האוכלוסייה. מכון הערבה מציע לקדם במהי ר ות האפשר ית גם פעילות להכשרת מהנדסים, טכנאים, עובדי רשויותמקומיות וחקלאים לבצע פעולות הקמה וניהול של שירותי מים, אנרגיה וטיהור שפכים. שיתוף פעולה של ארגוניםמישראל עםמאמץ זה יוכל לסייע לקרב בין אנשים בזמן שהם מתמודדים עם הצרכים והמשימות הקיומיות המשותפות.