הנדסת מים

33 תחנת שאיבה למי קולחים. צילום איתי דודי רשות המים ניכר ביחס למים שפירים. בניהול לא נכון, מלחים אלה יכולים להצטבר בקרקע לרמות שגורמות נזק לצמח. נזק אוסמוטי כתוצאה מרמות מלחים גבוהות יכול להתרחש תוך זמן קצר ומתבטא בירידה באחוז הנביטה, פגיעה ביבול ובאיכותו. פגיעות דומות יכולות להיגרם בטווח הארוך לעצים וגפנים גם כאשר הפוטנציאל האוסמוטי אינו גבוה במיוחד, כתוצאה מרעילות ספציפית לצמח של יסודות מסוימים המצטברים בו כמו נתרן ) ומתכות שונות B ), בורון ( Cl ), כלור ( Na ( .) Cu , Zn , Cd , Pb , Ni , Co ( לרמות נתרן גבוהותבקולחים ולאינטראקציה עם החומר האורגני בקולחים, יכולה להיות השפעה שלילית גם על מבנה הקרקע. הפגיעה נגרמת מעלייה ביחס ספיחת הנתרן ) של SAR , Sodium adsorption ratio ( הקרקע אשר גורמת להרס התלכידים, תופעה המתעצמת עם ההגדלה בתכולת החומר האורגני המומס. תהליכים אלה יכולים להקטין את המוליכות ההידראולית של הקרקעמהשמוביל לפגיעה באספקתהמים לצמח, פגיעה באיוורור הקרקע ולהגברת הפוטנציאל לנגר וסחף מהקרקעות הפגועות. בנוסף תועדו בישראל תופעותשל זרימה מועדפת בקרקע שיוחסו לתרכובות אורגניות הידרופוביות בקולחים הפוגעות ביחס ההרטבה של הקרקע. חומרים אנאורגניים אחרים המצויים בקולחים יכולים להיטיב עם החקלאות. כך רמות יסודות ההזנה הנחוצים לצמחים (כמו חנקן, זרחן, ואשלגן) בקולחים בישראל נמצאות כמספקות את מרבית דרישות הגידולים ליסודות אלה. בכך יכולה ההשקיה בקולחים לחסוך באופן ניכר מעלויות הדשן של המגדלים. בה בעת, החנקן והזרחן שמקורם בקולחים יכולים להוות מפגע למקורות מים (מאחר והם יכולים לגרום לאאוטריפיקציה), ועל כן יש צורך בניטור יסודות אלה בקולחים על מנת להתאים את השימוש בדשנים ובפרט באיזורים רגישים הידרולוגית. תוספת המיקרואורגנזימים עם הקולחים והשינויים בתנאים הכימיים והפיסיקליים בקרקע מובילים גם לשינויים בהרכב המיקרוביום בקרקע המושקית ופעילותו, אך מהעבודותשבוצעו עד כה קשה להצביע על מגמות ברורות בנושא זה. ניתן להניח כי לשינויים במיקרוביום יהיו השלכות על מחזור היסודות בקרקע וזמינותם לצמח, אך למיטב ידיעתנו לא בוצעו עבודות מקיפות להערכת שינויים אלה. בנוסף, מסתמן כי השינוי במיקרוביום יכול לשמש ההשקייה בקולחים יכולה לחסוך באופן ניכר מעלויות הדשן של המגדלים. בה בעת, החנקן והזרחן שמקורם בקולחים יכולים להוות מפגע למקורות מים (מאחר והם יכולים לגרום לאאוטריפיקציה), ועל כן יש צורך בניטור יסודות אלה בקולחים על מנת להתאים את השימוש בדשנים ובפרט באיזורים רגישים הידרולוגית כאינדיקטור למצב הקרקע מאחר ועקות חמצן או מליחות מתבטאות בשינויים בגנים ספציפים במיקרוביום . השפעות הקולחים על בריאות הציבור הטיפול המקדים בקולחים ואופן השימוש בהם בחקלאות נועדו להבטיח שהסיכון מפתוגנים או ממזהמים ימוזער. אך, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על contaminants מיקרו-מזהמים חדשים ( ) בקולחים, אשר of emerging concern עלולים להוות מפגע לבריאות הציבור. המיקרו-מזהמים אשר זוהו בקולחים כוללים: תרופות, מוצרי טיפוח אישי, מיקרופלסטיקים וחומרים מעכבי בעירה. המיקרו-מזהמים נבדלים באופן ניכר ברמת השאריתיות בקרקע ודרכי התנועה בצמח. מעבודות מקיפות שבוצעו באוניברסיטה העברית בירושלים עולה כי קרבמזפין, חומר המשמש כתרופה אנטי-אפילפטית הוא מהתרכובות השאריתיות יותר, מה שמוביל להצטברות שלו בקרקעות המושקות בקולחים. מספר מחקרים מצביעים גם על קליטה של המיקרו-מזהמים שמקורם בקולחים בצמח, והצטברותם בתוצרת החקלאית ובמיוחד בשורשים ובעלים, אך טרם ברור האם צריכת תוצרת המכילה את הכמויות השארתיות שנמצאו במחקרים עלולה להשפיע על בריאות הצרכנים.