הנדסת מים

14 141 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | כיצדשומרים על איכותחיים ואף משפרים אותה בהתמדה? כיצד מוודאים שהמים הינם איכותיים, נקיים ובריאים? כיצד מפתחים חקלאות ובטחון תזונתי בתנאי סף המדבר? כיצד משאירים מספיק מים לטבע ולמערכות האקולוגיות? לכל אלו נוסף האתגר של משבר האקלים המביא לירידה במשקעים, עלייה בטמפרטורת ומכאן התאדות גבוה יותר, שינוי בפריסת המשקעים לאורך השנה ואירועי קיצון כמו גשמי זעף הניתכים בפרקי זמן קצרים היוצרים שיטפונות ותועלתם לטבע ולחקלאות מצטמצמת. גידול האוכלוסייה והכלכלה המהירים, לצד עיור מואץ בישראל גם הם תורמים לצמצום משאבי המים הזמינים לשימושים השונים. אנו לא נסקור כאן את היסטורית המים המרתקת של ישראל, אלא נתמקד במדיניות המים הנוכחית והעתידית מתוך מחשבה כיצד היא יכולה לשמש כמודל יעיל למדינות ואזורים אחרים בעולם. אולי ללא כוונה מראש, אך ככורח המציאות, נוצרה בישראל כלכלת מים מעגלית, עדין לא מלאה, אך כזו שככל שעוברות השנים מתקרבת לכך. כיום, מקורות המים העיקריים של ישראל הינם מים מאגן הכנרת, מי תהום ממספר אקויפרים, מים מותפלים ומי שופכין מטוהרים המשמשים לצורכי החקלאות. בה בשעה שמים טבעיים, כמו מי תהום ומים עיליים, ממנה כחלק מכלכלה מעגלית שרואה גם ב“פסולת“ משאב חיוני בר השבה. ייתרה מכך, ישראל מספקת גם מים מיליון מטר מעוקב של 100- לשכניה: כ מים מועברים לירדן מאגן הכנרת כחלק מסעיפי הסכם השלום בין המדינות, וכמות דומה לפלסטינאים במסגרת ההבנות של הסכם אוסלו. על הפרק הגדלת כמויות מיליון מ“ק 200- המים שימכרו לירדן ב נוספים לשנה, במסגרת הסכם טרילטרלי בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות הערביות. עיקריו של הסכם זה שישראל תמכור לירדן מי שתיה מותפלים ותקנה ממנה אנרגיה סולארית שתיוצר בשטחה. אנו רואים שישראל נדרשת לספק לא רק את צורכי המים של עצמה, אלא באופן גובר גם להתחשב בצרכים והמשאבים המוגבלים של שכנותיה. לכך חשיבות רבה לאור מצוקת המים הקשה בחלקת ממדינות האזור וההשלכות הגיאופוליטיות שלה. במובן זה מים ואנרגיה, שהיו בעבר גורם לקונפליקטים אזוריים, מהווים היום גורם מייצב ובסיס לשכנות טובהשבצידה תועלת סביבתית, חברתית וכלכלית. גם באספקט זה ישראל יכולה להוות מודל לאזורים בעולם הסובלים ממצוקת מים וסכסוכים בגינה. התפלת מי ים התפלת מי הים היא התחנה הראשונה בכלכלת המים המעגלית של ישראל. היא נעשית באמצעות מספר מפעלי התפלה גדולים הפרוסים לאורך חוף הים התיכון, יש לנתק את משבר האקלים העולמי ממשבר המים הגלובלי. Shutterstuck : תמונה מוגבלים בכמותם ואף בסכנת הצטמצמות בשל משבר האקלים, כפי שתיארנו לעיל, הרי שמים מהתפלה וטיהור שפכים הינם מקורות שהולכים וגדלים. 2023 התפלת מים בישראל עומדת בשנת מיליון מטר מעוקב (מ“ק) בשנה 600- על כ המגיעים ברובם המכריע מן הים התיכון. על מיליון מ“ק 300- סדר היום התפלה של כ מדובר במהלך 2030 נוספים לשנה עד אסטרטגי שמביא לכך שכבר כיום החלק הארי של מים שפירים בישראל הם מי ים מותפלים, מגמהשתגבר בעתיד הקרוב. כיום רוב החשמל המשמש להתפלה מקורו בגז טבעי, וכתוצאה, טביעת הרגל הפחמניתשל מים המופקים במתקני ההתפלהשל ישראל, העובדים בשיטת אוסמוזה הפוכה, נאמדת ) CO 2 ק“ג פחמן דו-חמצני ( 1.8- ל 1.4 בין . אך ככל שהאנרגיה שתשמש )5( למ“ק מים להתפלה תגיע בעתיד ממקורות מתחדשים (סולארי, רוח וכד') הרי שגם כמות הפליטה של גזי החממה תפחת ועימה ההשפעה על ההתחממות הגלובלית. בנושא זה קיים פער בין מחויבויות ישראל למעבר לאנרגיה מתחדשת וקצב אימוצה בפועל, אך הנושא נמצא מעבר להיקפו של מאמר זה. בנוסף, תהליך ההתפלה מייצר כמויות גדולות של תמלחת (מי ים עם המלחים שהוצאו מהמים המותפלים) המושבת לים בסוף התהליך. עם הגדלת היקף ההתפלה חשוב לנטר את ההשפעות הסביבתיות של התמלחת על הים וגם לפתח שיטות כלכליות להשבת מינרלים וחומרים חיוניים