הנדסת מים

16 141 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | וגניבות הם מהלכים מרכזיים באיפוס של פליטת גזי חממה בסקטור המים העולמי, וישראל מובילה גם באסטרטגיה ויישום טכנולוגיות מתקדמות בתחום זה, שחלקן פותחו בישראל. חיסכון במים כאשר מבקרים במדינות שונות בעולם, אנו עדים לעתים לבזבזנותשל מים הנהוגה בהן, גם במדינות צחיחותהמשוועות למים. קיימים אמצעים פשוטים כגון חסך-מים, אביזרים המצמצמים את כמות המים העוברים בברז מבלי לפגוע במהירותם או בעוצמת זרימתם, ושני מצביםלשטיפתהאסלההיכוליםלצמצם . תארו 15%- את צריכת המים הביתית עד כ לכם כמה גזי חממההיה ניתן למנוע בסקאלה עולמית אם התקנים אלו היו חובה בכל מקום בעולם, כפי שנהוג בישראל. השימושבדודי- , יכול גם 70- שמש, הנפוץ בישראל משנותה הוא לחסוך אחוזים רבים מצריכת האנרגיה לחימום מים, בעיקר במדינותשטופותשמש, ולצמצם פליטות. ישראל מאופיינת גם ביעילות גדולה מאוד בשימוש במים בחקלאות. המטעים והירקות מגודלים בהשקיה בטפטוף או באמצעי השקיה יעילים אחרי תוך שימוש גובר במחשוב וסנסורים חכמים. התוצאה בהשוואה לשיטות 50% היא חסכון של עד ההשקיה הנפוצה ביותר בעולם של הצפת שטחים חקלאיים. לא רק ששיטות אלה, שחלקן פותחו בישראל, הן חסכונית במים, הרי שהן גם מגדילות את היבול בעשרות אחוזים בהשוואה לשיטות השקיה אחרות ומונעות מחלות בצמחים הנובעות מעודף מים ובזבוז דשנים. בישראל מפתחים כל הזמן זנים חקלאיים חסכוניים במים ועמידי- בצורת, ובין היתר גם אורז הגדל בהשקיה בטפטוף ולא בהצפה. לכך יכולה להיות תרומה פוטנציאלית גדולה להגדלת ביטחון המזון העולמי ולצמצום פליטהשל גזי חממה, לערך 10%- שכן מגזר האורז אחראי על כ מפליטת המתאן העולמית. הישראלי הממוצעמודעהיטב למחסורבמים, תוצאה של עשרות שנות חינוך באמצעי התקשורת וקמפיינים ציבוריים הקוראים לחיסכון במים. כתוצאה ישירה מכך, צריכת המים לנפש בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי. בה בעת, רמת החיים לא נפגעת ולא מורגש מחסור במים. תכנון ארוך טווח, הלוקח בחשבון את ריבוי 2050 עד לשנת האוכלוסין המהיר בישראל, שינויי האקלים, אופי צריכת המים העתידית ועוד מבטיח כי מצב זה יישאר כפי שהוא. חשוב להגיד כי לכל אלו תורם משק מים המנוהל בצורה מקצועית עם חזון ארוך טווח, הנתמך ע“י חקיקה ורגולציה מתאימה, מדיניות מחירים ברורה היוצרתשוויון ונותנת הזדמנויות צמיחה לכל – בישראל המים הוא משאב ציבורי ומחיר המים הינו אחיד לכל הצרכנים בהתאם לשימוש – ומדובר במחיר הריאלי של המים ללא סבסוד. ההכנסות ממכירת המים לצרכנים מושקעות בטיוב מערכת המים ושיפור התשתיות ואינם מיועדים לצרכים אחרים, חשובים ככל שיהיו. בצורה זו משק המים הישראלי זוכה להשקעות רצופות ששומרות על רמתו ומונעות אובדן מים. ליעילות משק המים בישראל תורמת גם העובדה שמדובר במשק אחד לכל המדינה, המתאפשר בשל גודלה הקטן בשטח של ישראל. כל צריכות המים בישראל נמדדות, מדווחות ויש להן מחיר לצרכן תודות למערכות מדידה ובקרה חכמות הפרוסות בכל בית, מפעל ושדה, המנטרות את צריכת המים, משדרותאלחוטית למרכזי בקרהשל תאגידי המים וחברת מקורות ומאפשרות חיוב על הצריכה בפועל. בכך משק המים הישראלי מקדים סקטורים רבים במדינה, וגם בעולם, בפריסה של מערכות מדידה דיגיטליות חכמות ואלחוטיות. מדידה זו היא הבסיס למעקב ושיפור מתמיד ביעילות האנרגטית של מערכות המים וצמצום פחת מים. לסיום, מודל המים הישראלי הוא אחד המודלים המותאמים ביותר בעולם להתמודדות עם משבר האקלים. רצוי, ואף חשוב, כי ישמשמקור להשראה גם למדינות, אזורים וערים אחרים בעולם. היישוםשלו, בין אםבאופן חלקי או מלאבהתאם למאפייני כל מדינה ואזור אקלימי, יכול לסייע משמעותית בהפחתת פליטות של גזי חממה בעולם – ובכך לתרום למיטיגציה העולמית של משבר האקלים. הוא גם חיוני לבניית חוסן ואדפטציה לנוכח התעצמות משבר המים העולמי. בשורה התחתונה, ללא התייחסות עולמית יסודית לסוגיית המים, לא נוכל לאפס את הפליטות העולמיות ולספק את המשאב הנחוץ ביותר לחיינו – מים. על ישראל להמשיך ולשאוף להיות מובילה עולמית בתחום המים כחלק מרכזי מאסטרטגיית ההובלה האקלימית שלנו, גם בבית פנימה וגם לצורך ייצוא טכנולוגיות ושיתוף ידע עם העולם. אל לנו לנוח על זרי הדפנה כי “ישראל כבר לא מתייבשת“ אלא לזכור שהאקלים המשתנה מחייב להמשיך לשאוף, לחדש ולהשקיע משאבים גם בתחום בו ישראל היא בחזית העולמית. לסביבה. בוצה, שהינה תוצר הלוואי של תהליך טיהור השפכים, מטופלת ושמשת כדשן חקלאי, תוך הפקה של ביוגז בתהליך הטיפול בה. כיום ישנם רעיונות חדשניים להפיק ממנה גם תחליפי אנרגיה ידידותיים לסביבה כמו מימן. חקלאות השימוש בחקלאות הוא התחנה הרביעית והאחרונה במסלול שעוברים המים. כמחצית מהגידולים החקלאיים של ישראל מבוססים על מים מושבים שעברו טיפול וטיהור על בסיס רגולציה קפדנית שנועדה להבטיח שמים אלו לא יגרמו נזקים לבריאות או לסביבה, תוך פיקוח מתמיד ובקרה על איכותם, כולל באמצעים טכנולוגיים חדשניים. בלעדיהםהייתההחקלאותמצטמצמתמאוד, התלות ביבוא מזון הייתה גוברת ופני הארץ היו משתנים ונעשים מדבריים יותר. אולם חשוב לנטראתההשפעותשל השקיה ודישון בתוצרי שפכים ומים מותפלים בחקלאות ולשפר את איכותם כך שימנעו נזקים ארוכי טווח לקרקע ולאיכות התוצרת החקלאית. לתהליך המתואר לעיל, המבוסס כאמור תחנות עיקריות, ניתן להוסיף גם 4 על שימוש במים מליחים המופקים בקידוחים באזורים מדבריים של המדינה, שהינם מתאימים לגידולי שדה מסוימים, חלקם עברו התאמה למים מליחים, ולצורך גידול דגים אינטנסיבי בבריכות. במקרים אחרים המים המליחים עוברים התפלה לשימוש כמי שתיה בישובים מרוחקים. אובדן מים היעילות של אסטרטגית המים הישראלית מקבלת משנה תוקף גם בזכות מדיניות נוספת המבוססת על: מניעת אובדן מים במערכות המים וחיסכון ומודעות לשימוש במים. ישראל כנראה מחזיקה שיא עולמי במניעת אובדן מים. בעוד שבמדינות ובערים רבות בעולם אובדים עשרות אחוזים מהמים במערכות ההולכה כתוצאה מנזילות, תקלות וגניבות, הרי שבישראל מערכות המים מאבדות אחוזים בודדים בלבד. חשוב להבין: מים שהלכו לאיבוד כתוצאה מדליפות או אידוי הם בפועל מים שלשם הפקתם והובלתם נפלטו גזי חממה מיותרים לאטמוספירה כתוצאה מהתפלה, שאיבה, לעיתים מעומקים גדולים ביותר, ומהולכתם עד לצרכנים, לעיתים מאות קילומטרים ואף יותר מכך. כאשר המים מותפלים הרי שנזילות ואיבוד מים הן בזבוז אנרגיה טהור. צמצום נזילות, מניעת התאיידות, אובדן