הנדסת מים

32 141 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | מבחינה רגולטורית. לדעתי יש לשקול שתי אופציות עתידיות: הראשון, הקמה של “קריית התפלה“: הרעיון הוא להקצות מקום, באזור הנגב, שהמדינה תוביל אליו מים בתעלה גדולה מהים התיכון (אולי על גדר הגבול עם עזה?) ולהקים שם ריכוז של כמה מתקני התפלה עם הצמדה של תחנות כח סולאריות (כערכים מוספים ניתן להעביר את התמלחות לים המלח, מה שיפתור בעיות קשות של התיבשות הימה, ואף להנות מהפוטנציאל האנרגטי של הפרשי הגבהים). האופציה השניה, אימוץ פתרונות טכנולוגיים והנדסייםשקיימים היום, שיאפשרו הגדלה משמעותית מאד של יכולת התפלת מי ים, במתקנים הקיימים, ללא הגדלת השטח הנדרש. לדעתי כבר בשטחים הקיימים היום ניתן להכפיל את כמות המים המותפלים“. יש מי שיאמר כי מחירי המים בישראל גבוהים בגלל הליך ההתפלה? “נוהגים להאשיםאתההתפלהבמחירי המים בישראל, צריך להבין כי עלות התפלת המים בישראל הם מהנמוכים בעולם – המדינה משלמת עשרות סנטים בודדים למ“ק ומתוך סך המחיר הסופי שמשלם האזרח הפרטי 30- ל 15 בבית, מרכיב ההתפלה נעי בין אחוז מהמחיר הסופי לצרכן בבית“. אגב, אולי הגיע הזמן שגם בישראל יאפשרו ליזמים פרטיים לייצר מים מותפלים ולהזרים לרשת או לצרכנים גדוליםן“. היחסים בין האיגוד לרגולטור? זוהר “אנחנו גוף שהרגולטור מתייעץ איתו ושומע את דעתו. המקום שלנו זה להוביל את המסר שישראל עומדת בפני היווצרות מחסור במים שניתן לפתרון באמצעים הנדסיים. בישראל סדר הגדול של צריכת טריליון קוב לשנה, מתוכם 2- המים היאשל כ אחוז 85- כמחציתם לשתיה ומתוך זה כ מותפלים“. צריך להבין מה היה המצב בארץ אילולא בוצעה תוכנית ההתפלה כיצד נערכים? “כל פרויקט התפלה חדש הוא תהליך של שנים רבות ומדינת ישראל חייבת לתכנן איגוד ההתפלה והטיפול במים יוזם מפגשים מקצועיים וחברתיים תכופים. 2024 הפעילות השנתית של האיגוד, תגיע לשיא בכנס השנתי שייערך בשנת בהשתתפות מומחים רבים מהארץ ומהעולם. הכנס יתמקד באמצעי התפלה מתקדמים, שיטות התפלה מתקדמות, טכנולוגיות השבה, טיפול במים כמשאב לאומי ועוד. בכנס יהיו הרצאות של מומחים מרחבי העולם, מפגשים מקצועיים ומפדשי היכרות בין חברי הקהילה וישתתפו בו מרבית החברות, הגופים והרגולטור, העוסקים בתחום המים בישראל וכן אורחים מחול. ברור שהעולם משתנה בקצב מהיר מאי פעם, עם שינויים טכנולוגיים, סביבתיים ודמוגרפיים מואצים. על רקע הדברים עולה דרישה ליותר ביטחון - כולל ביטחון מים. ושני שליש מאכלוסיית 2050 אחוזים עד שנת 20-25- . זאת למה? הביקוש העולמי צפוי לגדול ב 2040- אך בקצב הנוכחי, המים המתוקים עלולים להיגמר כבר ב העולם עלולה להתמודד עם מחסור מים קיצוני. משאבי מים מתוקים מתחדשים הזמינים בעולם (בליטרים לנפש) 1970-2019 , לנפש 1970 בשנה מאז 1.4% - המים המתוקים לנפש ירדו ב 2050 , מצוקת מים ממוצעת לפי אזור , צפויים מיליארד בני אדם נוספים לחיות 2050 עד שנת תחת מצוקת מים קיצונית. קדימה את כל המתקנים. אי אפשר סתם להחליט על הקמת מתקן מעכשיו לעכשיו, וישנם אילוצים סביבתיים רגולטוריים וכלכליים שצריכים לבוא על פתרונם. איגוד ההתפלה הינו בעצם המצפן שכל הזמן לוחץ על המדינה לקדם ולהאיץ בהיקף הנדרשאת ההחלטותעל הקמתמתקני התפלהחדשים. במקביל המדינה פועלת נכון מאד בעיניי, לקדם תוכניות של התפלת מים מליחים באזורים מסויימים ותוכניות חיסכון במים“. מתקני התפלה, 7 כיום קיימים איך מתקדמים מכאן? “ברור שאנחנו חייבים לקדם עוד מתקני התפלת מי ים. השאלה איך עושים את זה יעיל? במדינה קטנה עם קו חוף מצומצם? ייזום של מתקנים חופיים, זה הפתרון הקל ביותר אבל המורכב ביותר