הנדסת מים

41 פרופ׳ עיסאם סבאח הממשק בין הנדסת איכות המים והמנגנונים הפיזיקו-כימיים. לזכר מ ו רשת ו של פר ו פ ' מנחם רבהון. פרופ׳ עיסאם סבאח הציג אתעיקר המחקרים ו הפעי ל ות המדעית ארוכת השנים והעשירה של פרופ' רבהון ואשר השתרעה על פני ספקטרום רחב בתחום חקר ולמידה של תהליכים פיזיקו-כימיים במטרה לשפר את איכות המים והשפכים. התהליכים שפרופ' רבהון חקר כללו פלוקולציה, סינון, ספיחה וחיטוי, תהליכים אשר ייושמו במערכות הנדסיות לטיפול במים ושפכים בדגש על גורל מזהמים במערכות סביבתיות פתוחות. ההרצאה התמקדה בתרומתו של פרופ' רבהון לסטודנטים שהוא הנחה ולשותפיו במחקר דרך פיתוח תובנות, חיפוש אמת מדעית והבנת המנגנונים הפיזיקליים והכימיים. הוא עסק בחקירת תהליכים פיזיקו-כימיים ופיתוח מודלים מתמטיים ובבחינהשל שיטות חדשניות לטיפול במים, שפכים וקולחים. פרופ׳ סבאח הציג את תוצאות המחקרים שעסקו בתהליכי ספיחה וגורל מזהמים במערכות קרקע-מים בשיתוף עם פרופ' רבהון ודר' זאב גרסטל ממכון וולקני. בהמשך הוא התמקד במחקרים של קבוצת המחקר שלו שעוסקת בטיפול ביולוגי אנאירובי של שפכים קשים וייצור ביו-אנרגיה. כמו כן, הציג מחקרים מבוססים על הבנה ויישום של תהליכים פיזיקו-כימיים בהשראת הטבע, כמו תהליך ההתקשרות של ריר מדוזות מהים עם ננו ומיקרו-פלסטיקים והפוטנציאל היישומי של מנגנון זה להרחקה של ננו ומיקרו- פלסטיקים ממים וקולחים. פרופ׳ אורי להב שיטה כרומטוגרפית להפרדהשל יוני רובידיום מתמיסות מרוכזות חתומים על העבודה - חן דגן, פז נתיב ואורי להב ר ו ב י ד י ו ם , בצ ו רת ו כמתכת או כיון (לדוגמא ) הנו מוצר בעל RbCl ערך גבוה מאד בתעשיה דולר לק“ג 16,000- (כ רובידיום מתכתי). היות ורובידיום מופיע בשפכים של תעשיות מסוימות, יש תמריץ להפרידו ובכך לתרום לעקרונות הכלכלה המעגלית. ההרצאה תיארה שיטה שמבוססת על הפרדה ע“י חילוף יונים ועקרונות הכרוטמטוגרפיה היונית במטרה להפריד יוני רובידיום באופן סלקטבי מתמיסה שמכילה בנוסף להם גם ריכוז גבוה מאד של יונים חד ערכיים נוספים, כגון , המצויים בתמיסה בריכוזים הגבוהים בעד K +- ו Na + סדרי גודל מריכוז הרובידיום. 3 ע“מ להפריד את הרובידיום מהתמיסה פותח תחילה במעבדה חומר ספיחה בעל אפיניות גבוהה מאד לרובידיום, המבוסס על מבנה קריסטליני הידוע בכינויו . קריסטלים אלה מבוססים Prussian Blue Analogue על תרכובות הקס-ציאנו-פראט אותם ניתן לסנטז במעבדה, להם זיקה גבוהה מאד, בנוסף לרובידיום, גם ליוני אמוניום, ובמידה פחותה גם ליוני נתרן ואשלגן (לקטיונים דו ערכיים אין זיקה כלל). היות ובתהליך זה מתקבל חומר אבקתי עטפנו אותו במעבדה ע“י הפולימר פוליאתרסולפון לקבלת החומר המרוכב ששימש אותנו במחקר. לאחר ההפרדה הראשונית מהתמיסה פותחה שיטה המבוססת על העברת ), ראשית NH 4 Cl תמיסת רגנרציה, המכונה “אלונט“ ( מולר), דרך החומר המספח, כדי 0.05( בריכוז נמוך שבשלב הראשוני יצאו היונים המתחרים (היינו יוני הנתרן והאשלגן) מהחומר. תמיסה זו יוצאת מהתהליך ונשפכת לביוב, לאחר ניטרול יוני האמוניום. לאחר מכן מועבר דרך החומר המספח אותו האלואנט, הפעם מולר) לקבלת תמיסה שמכילה קטיוני 1( בריכוז גבוה רובידיום ואמוניום בלבד, יחד עם יוני כלוריד. על מנת להפטר מהאמוניום נודפו המים מהתמיסה ולאחר מכן מעלות כדי לגרם להמראהשל 350- הטמפ' הועלתה ל לפאזה הגזית, מה שמותיר משקע טהור HCl ו- NH 3 , המהווה את המוצר של התהליך. האמוניה RbCl של שהומראו קוררו (תהליך הנקרא ריבוץ) כדי HCl וה- תקצירי יום העיון של היחידה להנדסת 2024 מרץ סביבה, מים וחקלאות.