הנדסת מים

31 א 7 עובדת בדומה לתיאוריה )ר' איור ב תיאוריה( 7 תוצאות ניסוי מול איור ההבדלים שהתקבלו יכולים לנבוע מאי דיוק בהערכת הרכב המינרל ו/או הבדלים בקצב ההמסהשל קלציום/מגנזיום קרבונט. נמצא כי ניתן לעבוד באופן יציב בהמסת 100- דולומיט עם חומצת מלח לקבלת כ מג“ל סידן מומסים 200- מג“ל מגנזיום וכ מג“ל מגנזיום 20- בתמיסה מרוכזת )כ מג“ל סידן במוצר סופי, בהנחת זרם 40 - וכ (. ערך ההגבה המתקבל ביציאה 20% צדשל 6.0- )כ 5.8- מהתהליך בתמיסה מרוכזת: כ במוצר סופי(. ריכוז האלקליניות המתקבל מג“ל, כקלציום קרבונט 25- במוצר הסופי: כ מג“ל 80 נמוך מהנדרש בתקנות )לפחות כקלציום קרבונט(. אפשרות להוספת סידן יתרונות השיטה: ומגנזיום מומסים למים מותפלים בו-זמנית (, ללא retrofit במערכת ההקשיה הקיימת ) צורך בהקמת מערך נוסף. מאפשר חיסכון בעלויות הקמה. המסת דולומיט באמצעות חסרונות השיטה: מג“ל מגנזיום 20-30 חומצה חזקה לקבלת מומס מוסיפה למים המותפלים גם כלורידים מג“ל בשימוש בחומצת מלח( 120-180) מג“ל בשימוש 160-240) או סולפאטים בחומצה גופריתנית(, בנוסף להוספת 2 מגנזיום מומס. ריכוזים אלו גבוהים פי מאלו המתקבלים בהמסת מלחי מגנזיום קלי-תמס )מגנזיום כלוריד/סולפאט(, בשל ריכוזי החומצות הגבוהים הנדרשים להמסה. הוספת כלורידים יכולה להיות בעייתית בשל מג“ל 20 דרישות הרגולציה לרוב לקבלת כלורידים ביציאה ממתקני התפלת מי ים. הוספת סולפאטים מותרת בתקנות בריאות מג“ל. 250 העם עד בנוסף, בניגוד לתגובות עם פד“ח, בהן מתקבלים יוני ביקרבונט )המסת מגנזיום אוקסיד/הידרוקסיד/אבן גיר(, בהמסת דולומיט עם חומצות חזקות מתקבל ריכוז נמוך של אלקליניות, פרמטר חשוב לשמירה . על מנת pH על יציבות המים מפני שינויי להגיע לאלקליניות הנדרשת ולייצוב המים חיוביים(, ניתן למנן סודה CCPP ו- LSI ) קאוסטית עם/ללא אוורור מקדים. נושא זה צריך יהיה להיבחן במתקן ניסוי, בהתאם לדרישותהאלקליניות וייצוב המים. ההערכות הכלכליות מטה חושבו על סמך הנחה מג“ל אלקליניות 60-80 שיידרש טווח של כקלציום קרבונט. יתרה מכך, בהמסת דולומיט היחסים בין הסידן למגנזיום תלויים במחצב ממנו הגיע : המסת מגנזיום הידרוקסיד מיקרוני באמצעות פד“ח: (א) תוצאות ניסוי, (ב) עפ“י חישוב תיאורטי. 5 איור