הנדסת מים

37 100- ההודי צפוי להשקיע למעלה מ מיליארד דולר בתשתיות מים וסניטציה עד מיליארד דולר בעשור 300- , וכ 2026 שנת ). משק המים בהודו מקיף 3 הקרוב (איור היבטים שונים הקשורים לניהול, אספקה ושימור משאבי המים במדינה. הודו, בהיותה המדינההגודלהבעולם, עומדתבפני אתגרים משמעותיים בעמידה בדרישות המים של אוכלוסייתה ההולכת וגדלה ובשמירה על משאבי המים תוך הגדלת העיור, התיעוש והצרכים החקלאיים. כדי להרחיב את הצלחתה של ישראל כמובילת חדשנות טכנולוגית ולהגיע לצמיחה בת-קיימא, ישראל מוכרחה להרחיב פעילותה בשווקים מתפתחים בכלל ובהודו בפרט. ישראל נמצאת בעמדה טובה להעביר ידע, פתרונות ניהוליים וטכנולוגיים הנדרשים לפיתוח של משק המים ההודי בצורה ברת קיימא. יחד עם זאת המודל של מדינת ישראל בתחום המים אינו יכול להיות מועתק בצורה מלאה להודו. הצלחה כלכלית איננה תלויה במימון יצוא מסורתי או בסחר, אלא במציאת נישות פוטנציאליות חדשות ליצוא טכנולוגיה לפיתוח, וחשוב מכל, בהבנה כיצד לממן את העברת הטכנולוגיה הזו ולהטמיע אותה בתוך המבנה המורכב של המשק ההודי. ללא יצירת מודל מלא להעברת טכנולוגיה ויישומה בהיקפים רחבים ובניתשיתופי פעולה ובנית אסטרטגיות ארוכות טווח למימוש יעדים עם הממשלה הפדראלית וממשלות מקומיות לא ניתן לעשות שינוי משמעותי בפעילות הישראלית בסקטור המים בהודו. יצואנים וחברות טכנולוגיה ישראליות אינם מנצלים במלואם את הזדמנויות לפרויקטי פיתוח ומכרזים בשווקים ההודים בגלל אי זמינות או עלות גבוהה של הון למימון פרויקטים ומנגנון תשלומים מורכב, וחסמים כלכליים מבניים בהתמודדות על מכרזים כגון הצורך ביצור מקומי, ביורוקרטיה מסובכת, וחוסר בהכרות עם השחקנים המקומיים, ועוד. המודל הכלכלי הישראלי במשק המים מבוסס על ההנחה שהחקלאי הישראלי או תאגיד המים ישאף ליעילות מרבית וכל מרכיב טכנולוגי שיוריד או ייעל את השימוש במים יאומץ על ידי הצרכנים מתוך אילוץ כלכלי. החקלאי הישראלי אינו יכול להרשות לעצמו לבזבז מים מכיוון שמחיר המים הוא מרכיב מרכזי בתשומות ובהשקעה הנדרשת. לעומת זאת החקלאי ההודי אינו משלם את עלויות השימוש ובוודאי לא את עלויות הפיתוח ולכן אין לו תמריץ להשקיע בייעול הצריכה שלו מבחינה כלכלית. המסקנה המתבקשת היא שכל נושאשל הכנסת טכנולוגיה חדשה החוסכת במים במגזר העירוני והחקלאי ונושא מחזור השפכים והשימוש החוזר בהם בסקטור החקלאי אינה יכולה להתבסס על מודל כלכלי פשוט וצר הנגזר ממחיר המים, אלא מחיבת מחשבה ליצור ערך מוסף מבחינה כלכלית ופיתוח בר קימא שיאפשר את יישום מערכות אלא במשק המים ההודי. מרכזי טכנולוגיות למים- מודל מוצא להעברת טכנולוגיות ושילוב התעשיה הישראלית במשק המים ההודי הודו היא מעצמה עולמית בעלת יכולות מימון ותקציבים אך חסרה את היכולת בגלל מבנה פוליטי ובירוקרטי מורכב, להוציא פרויקטים דרך מערך המכרזים הרגיל במערכת הממשלתית ההודית המותאמים ספציפית ליתרון האיכותי של חברות הטכנולוגיה והביצוע הישראליות. רוב המכרזים בנוים על בסיס פרשה טכנית צרה בה המחיר הוא הפרמטר העיקרי ולכן, נדרשת חשיבה יצירתית ליצור את הפלטפורמות ברמת הממשלות ואת הכלים המקצועיים והפיננסים שיאפשרו לתעשייה הישראלית לנצל את הערך המוסף שלה בתחום המים בהודו. ישראל יכולה לרכז את המאמץ ביזום פרויקטים ספציפיים בהם לתעשייה הישראלית יש יתרון מובנה ביחס למדינות אחרות בתחומי ניהול משאבי מים וטכנולוגיות מים כגון ניהול משולב של משאבי מים ותוכניות אב, מחזור שפכים לשימוש בחקלאות ובתעשייה, התפלה ושימוש במים מליחים, אבטחת מידע ומערכות מידע בתחום מים, ניהול מערכות מים עירוניות, יעילות אנרגטית למערכותמים ושילוב פרויקטי מים וחקלאות ועוד. המתווה המוצא לקידום פעילות בתחום המים הוא התמקדות בפרויקטים ושיתוף פעולה ישיר בין חברות הודיות וחברות ישראליות תחת המטריה של הרשויות הפדראליות והממשלתיות בהודו במודל כלכלי. להלן :)5-4 עקרונות המתווה המוצע (איורים א.שוק המים וטיהור השפכים בהודו מתעתד לבצע רכש טכנולוגי ופרויקטים בתחומי התשתית בהיקפים חסרי תקדים בשנים הבאות הפוטנציאל העסקי לחברות טכנולוגיות מים ישראליות גם בהינתן הצורך בשותף וביצור מקומי הוא נרחב. ב.שוק זה הנו במידה רבה גם תחום משלים לתחוםהחקלאי אךשונהבכךשקהל היעד של ההתקשרות המיועדת, אינו פרטי ו/ או מסחרי קטן/בינוני, אלא ממשלתי רובו ככולו. ולכן נדרש מודל מורכב באמצעות שילוב מושכל של תכנים וטכנולוגיות בו ייחשף הדרג הממשלתי הרלוונטי בהודו ליכולות וטכנולוגיות של חברות ישראליות באופן הוליסטי בין המגזר הפרטי לממשלות המכוון בחלקו הארי . B 2 G לקידום : השקעה מתוכננת של הממשל ההודי 3 איור 2026 בסקטור המים במילירדי דולרים עד שנת )KPMG 2023 (מקור