הנדסת מים

13 הקמת התאגידים, בתחילת העשור הקודם, קרתה לאחר הרפורמה במשק המים, שהחלה להיות מיושמת בשינוי מהותי בחוק המים, שהביא להקמת הרשות הממשלתית למים וביוב לשיקום תשתיות שקרסו, חייבו את התאגידים להשקיע הון עתק בקימומה של צנרת, תחנות שאיבה ואיגומים וכן בהרחבת מתקני טיהור שפכים לקליטת כמויות השפכים ההולכות וגדלות. גם כניסה מסיבית של מים מותפלים יקרים למאזן המים הארצי תרמה כאמור לעליית עלות המים ובכך לעלייה בתעריף. עד היום מיליארד 13 השקיעו כלל התאגידים מעל ל בהקמה של תשתיות חדשות בתחומי ₪ פעילותם. הקמת התאגידים, המתנהלים 4. כמשק כספים סגור על פי חוק, הביאה גם לתסכול רב בחלק מהרשויותהמקומיות, שבבתאחת הביקורת של צרכני המים על תעריפים גבוהים היא “המנוע״ למסע הפרסום והתעמולה כנגד התאגידים נעלם חלק משמעותי מתזרים המזומנים שלהן, שנבע מהתקבולים השוטפים ממכירת המים לצרכני העיר וכעת מגיע לקופת התאגיד, שמשתמש בכל הכספים הללו לצורך פיתוח ותפעול משק המים והביוב העירוני. ייקור המים, כתוצאה מהרפורמה 5. במשק המים, ביחד עם תסכולם הרב של חלק מראשי הרשויות הביא ועדיין מביא חלק ניכר מנציגי הציבור ושליחיו בכנסת ובמוסדות נוספים וחלק מגופי תקשורת, לנהל קמפיין ציבורי נרחב כנגד תאגידי המים, לקרוא לפירוקם ובהזדמנות זו גם קריאה לביטול רשות המים. א השוואת מחיר המים במגזר העירוני בישראל ובמדינות המפותחות כפי שהוזכר והוסבר בדברי הרקע לעיל, הביקורת של צרכני המים על תעריפים גבוהים היא “המנוע״ למסע הפרסום והתעמולה כנגד התאגידים. הטענות המושמעות על הסיבות ליוקר המים קשורות בעיקר למספרם הגדול של התאגידים, שמצריך בעלי תפקידים רבים. הטענה הרווחת (הבלתי מוכחת) היא, שביטול תאגידים והחזרת משקי המים והביוב 56 רשויות מקומיות (ערים ומועצות 200– לכ מקומיות), תחסוך בעלויות. זו טענה חסרת אני מניח שסוגיות נוספות יוצגו על ידי מגישי עמדות נוספים וועדת הבדיקה הנכבדה תדון במכלול הנושאים המורכבים מאד הקשורים לניהול משק המים בישראל. אני משוכנע שחברי הוועדה יסתייעו ביועצים בעלי ניסיון, כדי לבחון את עמדות הציבור בסוגיה גדולה זו. מפאת דרישת הסף של הקול הקורא הנוכחי להגביל את היקף העמדה המקצועית והציבורית, לא אוכל להרחיב בהצגת עובדות. אצמצם את עמדתי שתובא להלן ואתמקד בקצרה בשני נושאים, שנראים לי חשובים ומהותיים לראייה במבט רחב של חוזקו הייחודי של משק המים הישראלי במבנה התאגידי הקיים ועל הסיכון הרב הכרוך בביטול הרפורמה שתשיג אותו לאחור. א. השוואת תעריפי המים בארץ לתעריפי המים בעולם. ב. סקירה קצרה של המשמעויות לצרכני המים בישראל ולמשק המים כולו אם אכן ישונו חוקי המים ותאגידי המים יבוטלו ומשקי המים העירוניים יחזרו להתנהל בתוך מנגנוני הניהול בעיריות. כל בסיס עובדתי. נהפוך הוא. ניתוחי עומק כלכליים/ארגוניים של מהלך כזה הביא למסקנות הפוכות!. ביטול התאגידים יביא, על פי ניתוח ואומדנים מפורטים ומבוססים, לצורך של הרשויות המקומיות שתואגדו, ₪ מיליארד 2.2- להחזיר לקופה הציבורית כ (מענקי תיאגוד שקיבלו מתקציב המדינה והחזר כספים שהתאגידים שילמו לרשויות בעבור פדיון נכסי תשתיות המים והביוב שנמכרו לתאגידים). בנוסף תיווצר עלות מלש״ח לשנה בגין 400-700 עודפת של עליה צפויה של פחת המים, פחת הגביה ובעיקר תוספת של עלויות תפעול הנובעת תאגידים 56 ממעבר ניהולי באמצעות