הנדסת מים

48 144 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | במאגר עמוד, שבכפר רופין, לא מנסים להבריח את השקנאים. כאן, פורסים בפניהם שטיח אדום מטאפורי. במאגר הזה כבר לא מגדלים דגים. האגמון היפה הוא פרויקט החלוץ במיזם שבחברה להגנת הטבע “ (פֵּרוּא) - מהששימשבמשך Rewild מכנים שנים בריכה לגידול מסחרי של דגים, חזר להיות טבע. לגדל דגים בישראל זה כבר לא ריווחי לעומת זאת הצמא למאגרי מים טבעיים – Rewild הולך וגדל תעשו אחד ועוד אחד ותקבלו את מגמת הפיכה של בריכות דגים נטושות למקווי מים שוקקי חיים ועופות נודדים זה קורה בכפר רופין שעל גבול ירדן, במעגן מיכאל שלחוף הים התיכון – ובחברה להגנת הטבע מקווים שזו רק ההתחלה בריכת דגים לשעבר, בכפר רופין (צילום דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע) פורסם לראשונה ב“זמן ישראל“ אביב לביא - ???????? יש פה סיפור גדול שמשלב כלכלה, תזונה וסביבה: גידול דגי המאכל בישראל הופך פחות ופחות רווחי, תוצאה של הורדת המכסים על ייבוא דגים זולים מחו“ל והתייקרות התשומות בארץ. המגדלים מחפשים דרכים לסגור את הבריכות לעשות שימוש מועיל בשטח. בתחילה כפר רופין הסב את הבריכה לשדה חיטה. בחברה להגנת הטבע זיהו הזדמנות: “באנו לקיבוץ ואמרנו – במקום לגדל חיטה, בואו נגדל טבע“, אומר נדב ישראלי, מהחברה להגנת הטבע,“לשמחתנו הם זרמו“. אלף 200- לפני מאה שנה היו בישראל כ דונם של בתי גידול לחים: ביצות, אגמים קטנים ומקווי מים שהיו חלק מליבת הטבע הארץ ישראלי. בדיוק כשם שהאדם בונה ערים על גדות נהרות, כך בעלי החיים – ציפורים נודדות, דגים, דו-חיים, חרקים – זקוקים למקורות המים ונמשכים אליהם. מאז עבר על הארץ מכבששל בנייה, פיתוח 5%- וחקלאות תעשייתית, וכיום נותרו כ דונם) ממקווי המים המקוריים. רובם 10,000( מרוכזים בעמק החולה (האגמון והשמורה), בעין אפק הסמוך לקריות ובעין פשחה שלחוף ים המלח. בן גוריון אמר לייבש ביצות אז ייבשנו“, אומר ישראלי, “אבל צריך לומרשאנחנו לא חריגים מבתי הגידול הלחים 90% במרחב. בערך באגן הים התיכון נעלמו. לעופות הנודדים המגיעים לכאן לפני או אחרי החצייה של הסהרה אלה אתרי עצירה ותדלוק חיוניים“ “אם אין להם איפה לעצור, או שהם מגיעים מאוחר מדי, כל 'סייקל' (מחזור) הקינון שלהם “מחזירים שטחים לטבע“