הנדסת מים

22 145 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | להן טכנולוגיה העשויה להיות מיושמת בפתרון בעיות דליפה ממאגרי מים הבנויים מעפר, בראשם מאגרי הקולחים. ההרשמה לאחריה 7.1.2025 לקול הקורא הינה עד ייבחנו ההצעות וייבחרו מספר חברות שיעלו לשלב הגמר. בסיום ההליך ייבחרו חברות שמלבד קבלת פרס כספי, 2 עד יצאו לביצוע פיילוט באחד או יותר ממאגרי הקולחים הסובלים מדלף מים. ועדת השיפוט לתחרותמורכבתמרשות המים, נציגי קק”ל, יועצים חיצוניים ומכללת כנרת. זהו שיתוף פעולה ייחודי בין האקדמיה, הרגולטור וחברות מסחריות, מתוך מטרה משותפת ויעד משותף לפתרון בעיה. תהליך הצ׳אלנג׳ – יצירת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים גלובליים שירי גולני, אחראית על הטמעת פתרונות טכנולוגים לפתרון אתגרים בתחום המים, החקלאות והאקלים, במרכז כנרת לחדשנות. תהליך הצ׳אלנג׳ במרכז כנרת לחדשנות מהווה גישה פורצת דרך להתמודדות עם אתגרים בתחומי המים, החקלאות והאקלים. תהליך זה נבנה במטרה לנתב טכנולוגיות חדשניות ומבטיחות, גם ממגזרים אחרים, לטובת פתרון בעיות משמעותיות. הצלחת התהליך מוגדרת בבחירת טכנולוגיה לביצוע פיילוט שמותאם לאתגר, שהוצג על ידי גורם מקצועי. שלבי התהליך תהליך הצ׳אלנג׳ יימשך כארבעה חודשים ומורכב מהשלבים הבאים: ניסוח האתגר בשיתוף הגורמים המקצועיים וקביעת מדדי הצלחה ברורים. איתור פתרונות טכנולוגיים באמצעות סקאוטינג מקצועי ומתודולוגיה מובנית, המשלבת בחינה טכנולוגית, יישומית ועסקית. סינון ובחירה – ועדת מומחים בוחרת את המיזמים המתאימים ביותר, כולל יום ניסוי מעשי בשטח. אירוע סיום – הצגת המיזמים המובילים, ובחירת הטכנולוגיותשיוטמעו במסגרת פיילוט. לתהליך הצ׳אלנג׳ ערך מוסף, שכן הוא מאפשר חיבור ייחודי בין יזמים, טכנולוגיות מתקדמות ובעלי עניין מובילים, במטרה לייצר פתרונות בני קיימה בעלי פוטנציאל עסקי רחב. דגש מושם על התאמה בין הדרישות המקצועיות של בעלי האתגר לבין יכולות המיזמים המשתתפים, מתוך ראייה אסטרטגית ליצירת השפעה רחבה. שירי גולני מאגרי עפר לאיגום 450־ בישראל קיימים כ עונתי של קולחים הפזורים ברחבי הארץ. מאגר הוא מבנה הנדסי המשמש לאיגום מים. המאגרים בנויים בדרך כלל מעפר מקומי וסוללות המאגר נבנות בשכבות בהידוקמבוקרמהקרקעהמקומיתשנחפרת מתחתית המאגר. כל מאגר נבנה בהתאם לסוג הקרקע באתר שבו הוא נבנה. נזילות ודליפות הם חלק בלתי נפרד ממאגרים, החל מדליפותמזעריות דרך יריעות הפלסטיק ועד לדליפות משמעותיות שנוצרות כתוצאה מנזקים מכאניים וכן זרימת מים העוברת דרך גוף הסוללה, זרימה הגורמת לאירוזיה ) שעלול להיגרם מהזרימה PIPING ומיחתור ( במאגר. החשש הוא לדליפות מים דרך הסוללות במאגרים, שמהוות סכנה ליציבות הסוללות. המיחתור גורם למִנהור וכתוצאה מכך נגרם נזק משמעותי למאגר עצמו, לטבע ולסביבה. כבר בתכנון המאגר הבעיה נלקחת בחשבון ולכן ישנה חשיבות גדולה מאוד לביצוע עבודות איטום והנחת נקזים, שמטרתם לקלוט דליפות מהמאגר ולהוביל אותם בבטחה לשוחה ומשם בחזרה למאגר. האתגר: כיצד ניתן לאתר דליפות ממאגרי מים הבנויים מעפר? בקרת דליפות מים ממאגרים נשענת כיום על מערכות ניקוז ואיסוף מים ופיאזומטרים המפוזרים לאורך הסוללה. הנקזים למיניהם מצביעים על זרימה של מים אל מערכת הניקוז בסוללה אך לא נותנים סימן למיקום הדליפה ומקורה (לעיתים מדובר בניקוז מי תהום גבוהים ולא קולחים), ובפרט אם יש יותר מדליפה אחת. בנוסף, לא ניתן להעריך מתי החלה הדליפה, וכן לא ניתן להעריך באמצעות מערכות הניקוז באם נגרם נזק לסוללה. בנוסף, עלות מערכות הניקוז מייקרת את עלות המאגר והתקנתן דורשת פיקוח הדוק, זאת למרות שהן מספקות רק מענה חלקי לבעיית הדלף ממאגרים. מאחר וזיהוי דליפה מהמאגר לא מצביע על מיקומה, נדרש לפנות אל גורמי חוץ וטכנולוגיות נוספות, כמו השכרת צוללנים או שימוש במערכת סונאר, שגם הם לא בהכרח מצליחים לאתר את מקור הדליפה באמצעותם. אם לא נמצא המקור באמצעים אלו ישצורך בהורדת מפלס המאגר על מנת לאתר בבדיקה ויזואלית את מיקום הדליפה ולתקנה. הורדת המפלס נעשית באמצעות ריקון הקולחים לסביבה, דבר שיוצר הפסד כפול הן לסביבה והן לחקלאים ומסתכם בנזק כספי גדול ופגיעה בגידולים הנשענים על המים מהמאגר. איתור מקור הדליפה, בחינת עוצמת הנזק ומסלול הדליפה – כולם פרמטרים בעלי השפעה קריטית על תיקון הדליפה במינימום פגיעה. ברשות המים וקק”ל חשבו על ניסיון למציאת פתרון טכנולוגי לאיתור דליפות, מה שהביא אותם לפנות למרכז החדשנות של מכללת כנרת לה יש פלטפורמה של תחרויות צ׳אלנג׳. תחרויות אלו מהוות במה פתוחה לקידום וחיבור מיזמים טכנולוגיים, חברות הזנק ומחקרים יישומיים לארגונים גדולים מציבי אתגר בנושאי מים, אקלים וחקלאות. באמצעות פלטפורמה זו, ובמימון של קק”ל, פורסם קול קורא לחברות ישראליות שיש