הנדסת מים

38 145 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | נתוני ענף הזית בישראל: אלף דונם והם גידול המטע הגדול 310- • כרמי זית במדינת ישראל מכסים כ אלף דונם, מצויים 250- במדינה מבחינת היקף השטח, רוב כרמי הזית, כ במגזר המסורתי וגדלים בתנאי בעל, ללא השקיה כלל או בהשקיה מועטה. עצים לדונם 15 10- , כרמים אלו מאופיינים בנטיעה במרווחים גדולים ובמסיק ידני. אלף דונם מעובדים באופן אינטנסיבי המאופיין בנטיעה צפופה יותר, 55- • כ עצים לדונם, בהשקיה, בדישון ובמסיק ממוכן. 35-40- כ 100- אלף טונות בשנת שפל לכ 60 • יבול הפרי השנתי מכרמי הזית נע בין אלף טונות בשנת שפע, כאשר רוב הפרי מופנה להפקת שמן זית, ומיעוטו לייצור זיתי מאכל. • תקופת המסיק נמשכת בישראל שלושה עד ארבעה חדשים, בין אוקטובר לינואר. • פסולת בתי הבד ובעיקר המרכיב הנוזלי (עקר) נחשבת לבעלת פוטנציאל נזק סביבתי גבוה. בתי בד ליצור 110- בישראל פועלים כ 90- שמן זית (לא כולל בתי בד זעירים). כ 30- מהם בחברה הערבית, שמתוכם כ 20- פועלים בתוך הישובים העירוניים, וכ בחברה היהודית. לענף הזית, ובתוכו לבתי הבד לייצור שמן הזית, תועלות עצומות שערכן לא יסולא בפז לכלכלה, לחברה, לסביבה, לבריאות, לנוף, למורשת ולתרבות. הצעה לרפורמה בבתי הבד לייצור שמן צוות שכלל את עמותת “צלול“, ענף הזית במועצת הצמחים, משרדי ממשלה, כלכלן 100 ומתנדבים מציע למדינה לחולל רפורמה בענף בתי הבד לייצור שמן בעלות של מיליון שקל במשך שמונה שנים. מטרת הרפורמה לסייע לבתי הבד לטפל בתוצרי הלוואי – גפת ועקר, לשפר את ביצועיו ולהפכו לכלכלי ובר קיימא דליה טל – עמותת “צלול“ אי אפשר לתאר את נוף הארץ ללא כרמי הזיתים הנטועים לאורכה ולרוחבה, ואת המטבח המקומי ללא שמן זית משובח שיש לו תועלות קולינריות ובריאותיות רבות. לעצי הזית חשיבות עצומה בעידן של משבר אקלים – הם שומרים על הקרקע מפני סחיפה, מגבירים את חלחול הגשם, מפחיתים טמפרטורה, קולטים פסולות ומייצרים חמצן. אלא שכמו כל ענף חקלאי, גם בתי הבד מייצרים בנוסף לשמן זית גם אחוזים מהפרי שחלקם 80- תוצרי לוואי - כ נחשבים כיום למטרד. שיטות ייצור בתי הבד בארץ פועלים בשתי שיטות ייצור עיקריות – בתי בד שעובדים בשיטה דו פאזית (שני זרמים) שתוצר הלוואי שלהם הוא גפת נוזלית. שיטה שמקובלת בספרד ובארצות נוספות. ובתי בד תלת פאזיים (שלושה זרמים) שמייצרים בנוסף לשמן גם גפת יבשה, שמשמשת בעיקר להסקת תנורים (לגפת ערך קלורי רב) ולהאבסת אלף טונות 100- בעלי חיים, ועקר נוזלי (כ בשנה) שחומציותו רבה ושהטיפול בו מאתגר מאוד. בתי בד תלת פאזיים נפוצים בעיקר בחברה הערבית בשל סיבות מסורתיות והעדפת טעם השמן. ואכן, כמעט בכל סתיו חוששים מנהלי המכונים לטיפול בשפכים (מט“ש) מפני הגעת עקר אליהם באמצעות צנרת הביוב – בעיקר מבתי הבד ששוכנים בתוך הערים.