הנדסת מים

40 145 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | מיליון שקלים. 6-3 - בהקמת הסככות אחת המשימות החשובות לא פחות היא שכנוע חקלאים בחברה היהודית והערבית לקלוט עקר וגפת תוך הפיכתם ממטרד למשאב סביבתי וכלכלי. העקר והגפת מכילים זרחן ואשלגן בכמות גבוההשנחוצים לצמח. שימושבהם יחסוך למגדליםמשאבים לא מבוטלים. מטלה השכנוע מוטלת מדריכי משרד החקלאות שלהם קשר ישיר לחקלאים מכל התחומים – מטעים, גידולי שדה, שדות מרעה ועוד. אמנם פעילות כזו מתקיימת גם כיום אך יש להרחיבה בשל חשיבותה הרבה באמצעות עריכת כנסים, פעילות תקשורתית ועוד. ענף הזית כולו טונות עקר שלפיזורם יש 100,000 מייצר דונם (לפי שישה 18,000 צורך באיתור טונה עקר לדונם) ויש צורך באיתור של דונמים נוספים. עשייה סביבתית בת-קיימא המלצה לא פחות חשובה היא גיבוש תו איכותסביבתי לבתי הבד המעיד על כךשהם אינם פוגעים בסביבה. התו יינתן לבעלי בתי בד, בנוסף לתו האיכות, בעקבות תרומתם לסביבה (שמירה על הקרקע, הנוף, הבריאות וייצור חמצן) וכן פיזור עקר. בעידן של משבר אקלים סביר להניחשימצא ציבור רחבשידע להעריך את התו ויהיה מוכן לשלם מחיר גבוה במקצת בעבור השמן בהנחה שבית הבד שומר על הסביבה ועל העולם. תשלום זה יסייע לבעלי בתי הבד לעמוד במטלות הסביבתיות. ומה באשר לטווח הארוך? בעידן של התפתחות טכנולוגית מואצת, השקעה בפתרונות חדשניים היא קריטית. בעוד שהשיטות המסורתיות לטיפול בתוצרי לוואי רלוונטיות לטווח הקצר, העתיד טמון בטכנולוגיות חדשות המסוגלות להפיק ערך מוסף משמעותי מהעקר והגפת. חלק מהטכנולוגיות נמצאות בשלבי פיתוח בישראל ובעולם, ואף חלקן זמינות ליישום מידי. על משרדי הממשלה לעודד מחקר, פיתוח והשקעה בפתרונות פורצי דרך שיהפכו את תוצרי הלוואי לחומרי גלם לתעשיות נוספות, כגון מזון, קוסמטיקה, ודלקים ביולוגיים. בכך, לא רק שייפתר המטרד הסביבתי, אלא תיווצר הזדמנות כלכלית שתשפר את רווחיות הענף ותבסס את מעמדו בשוק הבינלאומי. השקעה בטכנולוגיות אלה תוביל לשינוי מהותי בכלכלת הענף, ותספק תשתית לעשייה סביבתית וכלכלית בת-קיימא. את מי שמעוניינים לדבוק בשיטה התלת פאזית. מצד אחד לא לתמוך ברכישת רכיבי צנטריפוגה אופקית (דיקנטרים) המייצרים בשיטה התלתפאזית, אך כן לתמוך ברכיבים הקשורים ישירות לטיפול בעקר ובגפת - מכלי איגום, אמצעי פיזור, סככות אחסון וציוד לטיפול ופיזור. סוגיה זו נמצאת במחלוקת ולכן לתת עליה את הדעת. מימון להגדלת נפח האגירה לעקר בבתי בד תלת פאזיים וגפת דו פאזית לצורך פיזור היעדר נפח אגירה, במיוחד בימי עצמי – גשם, שבהם אי אפשר לפזר עקר, הוא אחד הבעיותהמרכזיותאיתן מתמודדים בעלי בתי הבד. על-פי הערכה, נפח האגירה החסר מ“ק בעלות 11,000- בכל הארץ הוא כ מיליון שקלים. 11 כוללת של מימון אמצעים לפיזור עקר וגפת דו פאזית - יחידות שאיבה/פיזור 15 תמיכה ברכישת - כחמישה מיליון שקלים (הערכה של מספר בתי הבד שיהיו מעוניינים לרכוש ציוד או לשדרגו). הקמת מתקני אחסנה לגפת תלת פאזית, למניעת תשטיפים, בהתאם לתנאי המשרד בניית ריצפת בטון וקירוי להגנת הסביבה – מבתי 90%- מפני גשם שחסרים כיום ב הבד. בנוסף, יש לסייע לבתי הבד בהסדרת הנושא מול רשויות מקומיות וועדות התכנון מיליון שקלים בשנה. (לא כולל 10-5- בכ הנזק שנגרם לנחלים כתוצאה מזיהום, ולים כתוצאה מזיהום וסגירת חופים לרחצה). בנוסף, המדינה משקיעה בכל שנה כשני מיליון שקל בשנהבסבסוד הפיזור באמצעות התאגידים ובפיקוח (משטרה ירוקה, רט“ג, עובדי המשרד להגנת הסביבה במחוזות ובאשכולות, שירותי ניטור מטעם תאגידי מיליון שקלים בשנה 12-7 המים ועוד). סה“כ שיחסכו עם יישוםהרפורמה. משמעותהדבר היא החזר מהירשל השקעת המדינה. לאחר תקופת ההחזר יהיו שנים של תועלת נטו למדינה. את הסיוע אפשר יהיה לקבל בעבור ארבעה נושאים. את קבלת הכסף יש להתנות בעמידה בתקנות משרד הבריאות ורישיון עסק מהרשות המקומית. מעבר מתהליך תלת פאזי לדו פאזי - ימנע מבתי הבד את היכולת להזרים עקר למערכות הביוב, מהסיבה הפשוטה שהתהליך הדו פאזי אינו כולל עקר. הוא יאפשר לבעלי בתי הבד לשדרג את הציוד שבחלקו מיושן ולא יעיל, יחסוך שימוש במים יקרים בתהליך הייצור, יתרום לעלייה באיכות השמן ויגרום להתייעלות הענף שמתאפיין כיום ביעילות נמוכה. (לאחרונה פותחו שיטות נוספות וביניהן שיטת “מולטי פייז“ שיש לבחון אותן). עורכי העבודה סבורים שאין להפלות בית בד בגליל