הנדסת מים

46 145 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | לייצר פריצת באופן שבו אנו תופסים את אופן התכנון וההקמה של מתקני התפלה בעתיד הקרוב מאד. בכנס זה נציג מספר מקרי בוחן נוספים: :1 מקרה חודשי הרצה במתקן מים מליחים בארה“ב, עם 5 פאולינג אורגני רב וכמו כן נטיה רבה לשיקוע של . דרגת ההשבה עם ממברנות lime ו- CaSO 4 , סיליקה במתקן 75%- (ביחס ל 83%- אקטיביות הגיעה ל הקיים), בנוסף- הרכז טופל בממברנות אקטיביות, מה שמאפשר להגדיל את ההשבה הכללית של המתקן .94%- ל :2 מקרה בחינה שבוצעה לטובת המקרה הישראלי הייחודי למתקני התפלת מי ים, הנובע מצורכי ההשקיה החקלאית- יכולת הממברנות האקטיביות לסלק בורון בשתי דרגות ללא שימוש בסודה קאוסטית בשלב השני. לסיכום: - עד כמה ניתן להתפיל את הרכז בתקן התפלת מים מליחים? - עד כמה ניתן להעלות שטפים ולהימנע מ היווצרות ביו-פאולינג בלתי הפיך? - איך עובד מנגנון הרחקת המלחים בממברנות אקטיביות? הקשיית מים מותפלים במתקני מקורות – אתגרים וחידושים אסנת גולדרייך - חברת מקורות שיעור המים המותפלים בישראל מסך המים המסופקים לשימוש ביתי הולך וגדל לאורך השנים. בתהליך ההתפלה הממברנלי מורחקים המינרלים ומי המוצר המתקבלים הינם דלים במינרלים ובעלי ערך הגבה נמוך. במחקרים שנעשו נמצא כי למים דלים במינרלים, בעיקר בסידן ובמגנזיום, השפעות בריאותיותשליליות. בנוסף, מים אלו עלולים לגרום לנזקים בצנרת הולכת המים. המים היוצאים ממתקני ההתפלה צריכים לעמוד בתקנות בריאות העם, המתייחסות לערך ההגבה, האלקליניות, הקשיות וריכוז הסידן מינימלי במים המסופקים. לצורך עמידה בתקנות, מי מוצר הממברנות נדרשים לעבור טיפול משלים הכולל ייצוב והקשיה טרם הזרמתם למערכות אספקת המים. המסת מינרלים באמצעות הזרמת המים המותפלים דרך מצע של אבן גיר הינה השיטה המקובלת והנפוצה במדינת ישראל. הגישה התכנונית המקובלת היא הזרמת רק חלק מהמים המותפלים דרך העמודות, כאשר שאר מוצר הממברנות מוזרם דרך מעקף ונמהל בזרם המוקשה. מה שמאפשר את הקטנת מתקן ההקשיה. מתקני התפלה בישראל, 21 חברת מקורות מפעילה רובם מתקני התפלת מים מליחים, למעט מתקן התפלת מי-ים בעיר אילת. בנוסף, במסגרת הפעילות של מקורות ייזום, מקורותמספקתשירותי ייעוץ הנדסה עבור שני מתקני התפלת מי-ים בקפריסין. הפעילה מקורות מתקן הקשיה גדול 2018 בשנת באתר הסבחהשבעיר אילת. מתקן הקשיה זה, בשיטת המסת אבן גיר, מתוכנן לטפל בכל המים המותפלים 2,500- המיוצרים באתר הסבחה, בספיקה של כ מיליון מלמ“ש. 18- מק“ש, כ לחברת מקורות ניסיון רב שנים עם מערכות הקשיה בהיקפים שונים במספר מתקני התפלה בארץ ובקפריסין. צפויה הפעלתו של מערך הקשיה 2025 במהלך שנת במתקן ההתפלה להט ע“שציון כהן ובהמשך מתוכננים לקום מתקני הקשיה במתקני ההתפלה בנווה-זוהר ובגרנות. מקורות מתמודדת עם אתגרים שונים בתפעול מתקני ההקשיה כגון השתנות בספיקה כתלות ביחידות העובדות, שגורמת לשינויים במהירות הזרימה דרך העמודה ואף לעלייה בעכירות. שונות בריכוז הפד“ח במוצר הממברנות שמצריך בקרה מדויקת ככל הניתן על מינון הפד“ח. מקורות גם פועלת לשיפור מתמיד בעבודת המתקנים, הן מהיבטי הפיקוד והבקרה והן מההיבט התפעולי-כלכלי. אתגרים אלו הביאו את מקורות לבחון טכנולוגיות שיטה OMYA חדשות להקשיה כדוגמת טכנולוגית - ונבחנה במשך OMYA חדשנית שפותחה ע“י חברת מספר שנים במתקן חלוץ במקורות. שיטה זו, המבוססת על המסת אבן גיר מיקרונית בריאקטור בחושתוך הרחקת גורמי עכירות באמצעות ממברנות , נמצאה יעילה מבחינת התוצר שהתקבל ובעלת UF היתכנות כלכלית בהשוואה להמסת אבן גיר. בנוסף, מקורות בוחנת שימוש במודלי אופטימיזציה לייעול התפעול ומינון הכימיקלים. AI וישומיי חברת מקורות ממשיכה ליזום ולהקים מתקנים ולבחון טכנולוגיות חדשות על מנת לייצר ולספק מים בכמות ובאיכות הנדרשת בהתאם לתקן.