הנדסת מים

55 מזו שבאגן ללא 15-20%- באגן הלמלות טובה בכ למלות. - תהליך זה כולל הכנסת נשאי ביומסה IFAS תהליך לאגן האיוור. הנשאים מאפשרים לחיידקים הנצמדים אליהם להישאר במערכת ולהגדיל את כושר הטיפול. האתגר במט“ש איילון היה לבחור בתהליך אשר אינו מחייב עבודות נרחבות באגן האיוור, ושניתן לבצעו במהירות. נבחרה טכנולוגיה של נשאים קבועים אשר הוכנסה לאגן האיוור ללא צורך בשינוי פריסת הדיפיוזרים או שינויים בקירות אגן האיוור. כיום הוכנסו הנשאים לאגן איוור אחד, ותבוצע בדיקת ביצועים של האגן ביחד לאגנים אחרים בחודשי החורף הקרוב, בהם קצב התהלי הביולוגי איטי. לאחר ביצוע הבדיקות, ניתן יהיה לראותאם אכן תוספת הגדילו את קיבולת המט“ש IFAS הלמלות ונשאי ה- מק“י תוך שמירה על איכות הקולחים 95,000- ל הנדרשת, ותוספת מינמלית של הוצאות התפעול. שידרוג מט“ש עירון - תיכנון מול MBR ל- ארבע שנות + ביצוע תפעול איתי גלעד - מהנדס תהליך מט“ש עירון איליה לרמן, רועי ארביב - חברת ואוליה טכנולוגיות ופתרונות מים ישראל שנה כמט“ש שניוני בעל 20 מט“ש עירון נבנה לפני מק“י. לאור הדרישות 18,000 יכולת טיפול של להגעה לאיכות קולחים שלישונית להשקיה בלתי 28,500- מוגבלת וצפי הגדלת תפוקת המתקן ל מק“י (ספיקת שיא 40,000- מק“י (ממוצע יומי) ו יומית) הוחלט לבצע שדרוג למתקן באמצעות , שיאפשר קליטה של MBR הסבה לטכנולוגית שפכי העיר חריש ויישובי איזור פרדס חנה כרכור. הפרויקט בוצע בייזום החברה הכלכלית לפיתוח מ.איזורית מנשה ותאגיד מי עירון. התכנון בוצע על ידי תלם מהנדסים וחבילת התהליך והציוד של מערך הממברנות סופקה על ידי חברת ואוליה. נעשה ללא תוספת MBR שידרוג המתקן הקיים ל- בנפח או שטח של הראקטור הביולוגי. המשקעים השניונים הוסבו לצרכים אחרים והוקם מערך ממברנות טבולות מסוג סיב חלול אשר ייתר את הצורך בתוספת תאי ממברנות 7 סינון גרנולרי. המערך הממברנלי כולל של ZEEWEED קסטות של ממברנות 5 ובכל תא ואוליה. הקולחים המופקים דרך הממברנות מועברים לתא חיטוי בכלור וממוחזרים להשקיית חקלאות בלתי מוגבלת באיזור. המט“ש שלי עמוס – איך להגדיל בלי להגדיל? נדב דנקמפ חג“מ מהנדסים ויועצים גודלו של מכון טיהור שפכים מוגדר על ידי ספיקת התכן שלו. בעת תכנון המט“ש, גודלו נקבע על פי השנים הקרובות. 10-20 הספיקה החזויה למשך מספיקת 80%- כאשר המט“שמגיע לספיקה השווה ל התכן, ישלהתחיל ולתכנן הרחבהשל המט“שלספיקת התכן של השלב הבא. כאשר תהליכי התכנון והביצוע מתעכבים, כמות השפכים עלולה לעבור את ספיקת התכן טרם השלמת הרחבת המט“ש ישנן מספר דרכים להתמודד עם הבעיה: ): גישה זו Business as usual . לא לעשות כלום ( 1 מתבססת על ניצול מקדמי הביטחון בתכנון המקורי של המט“ש. . שינויים בתפעול: גישה זו מתבססת על שינוי 2 בתפעול המבוסס על המט“ש הפיזי הקיים, למשל תוספת כימיקלים לשיפור השיקוע, או הגדלת ספיקת האוויר לתהליך הביולוגי. . קידום רכיבים בתוכנית להרחבת המט“ש: אם 3 קיימת כבר תוכנית להרחבת המט“ש, ניתן לקדם ביצוע רכיבים קריטיים, כגון: בריכת ויסות ואגני שיקוע. . שינויים בתהליך: בגישה זו מגדילים את כושר 4 הטיפול של המט“ש על ידי הגדלת קיבולת יחידות הטיפול : שיפור יעילות השיקוע על ידי תוספת למלות, הגדלת כושר הטיפול של ריאקטורים ביולוגיים על ידי הכנסת נשאים לביומסה וחלופות אחרות לצורך קבלתהחלטה לגישה הנכונה, והתהליך הנכון, יש לזהות בראש ובראשונה את צווארי הבקבוק בתהליך. כמקרי בוחן יוצג מט“ש איילון אשר תוכנן לספיקה מק“י, וכיום מבוצע תכנון לספיקה של 81,000 של מק“י. כיום המט“ש מטפל בספיקה של 160,000 מק“י, וצפוי להגיע לספיקת התכן במהלך 75,000 השנתיים הקרובות. לצורך כך הוכנה תוכנית להרחבה של המט“ש מק“י. התוכנית כללה גם קידום רכיבים 95,000- ל מהתוכניתהמלאה: בריכת ויסות ותוספתמבנהמגובים גסים, אך גם שינויים בתהליך: הוספת למלות לאגני שיקוע ראשני שיקוע עם למלות הוא תהליך מקובל בעולם הטיפול במים, אך פחות בתהליך הטיפול בשפכים. במט“ש איילון הותקנו למלות באגן שיקוע אחד. בדיקות ראשוניות הראו שהלמלותאינן גורמות לנזק לתהליך, ושיעילותהשיקוע