הנדסת מים

39 דו״ח קו המשווה של המועצה להשכלה גבוהה תוכנית ועדת תכנון ותקצוב לתמיכה באמצעות מדד 'קו המשווה' מבוסס תפוקות לקידום הוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, המתוקצבים על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב לשנים תשפ“א-תשפ“ה . 'תנועתהמספריים' המעידה על ירידה חדה בשיעור הנשים בסגל האקדמי ככל שהדרגה עולה, לעומת עלייה ברורה בשיעור הגברים, ידועה ומוכרת. הוועדה לתכנון ותקצוב והמועצה להשכלה גבוהה פועלות להגדלת ייצוגן של הנשים בקרב הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה. באוניברסיטה בהקמה תל חי, נשים מאיישות כיום תפקידים בכירים ביותר – פרופ' סנאית תמיר, סגנית נשיא למחקר ופיתוח ודיקני שלושת הפקולטות הגדולות (מדעים וטכנולוגיה, מדעי החברה והרוח (המח“ר) וחינוך והוראה) – הן נשים בדרגת פרופסור מן המניין. עם זאת, חשוב לציין כי תופעת 'תנועת המספריים' אכן קיימת גם בתל חי, בעיקר בפקולטה למדעים וטכנולוגיה ופחות בפקולטות של המח“ר ובחינוך. התופעה מתבטאת בעיקר בדרגות פרופסור מן המניין, שם ניכר פער בין ייצוג נשי לגברי. חסמים להתקדמות נובעים מהיות נשים המטפלות העיקריות במשפחותיהן (ילדים קטנים או קרובי משפחה מבוגרים), ולכן מתקשות לפנות זמן למחקר וכתיבה, מה שמעכב אותן לעומת גברים. בנוסף, נשים מתקשות להיאבק על זכויותיהן ולא לדרוש קידומים ומצד שני, ⎣ משקיעות בפעילויות פחות מתגמלות בקהילה האקדמית. הברית (מעבדתה של פרופ' עדינה פייטן, בסנטה קרוז, קליפורניה). “לאחר הדוקטורט, חקרתי זיהום מתכות כבדות בסדימנט גופי מים יבשתיים כסמנים להיסטורית זיהום אטמוספירי בשיתוף עם חוקרות מאוניברסיטת חיפה (פרופ' רויטל בוקמן), המכון הגאולוגי (ד“ר נדיה טויטש) וחוקר מהאוניברסיטה העברית (פרופ' נעם לוין). בהמשך, בשיתוף פרופ' איגי ליטאור (מכון מיגל והמכללה האקדמית תל חי) עסקנו במחזור זרחן משפכי רפת לכדי דשן חקלאי, תוך שימוש בחומר ממוחזר – פסולת, בהליך הצללה של מים עיליים. המשכתי לחקור את התהליכים הגאוכימיים והמיקרוביאליים בקרקע כתגובה ליישום חומרים סופחים ואף השפעהשל מקורות דשן שונים על הצמח, בשיתוף עם ד“ר עדי יונס-לוי מתל חי“. זוהר חברה בוועדה המארגנת של כנס המים של במאי בסימן 21- תל חי. השנה כנס המים יתקיים ב החזרה לצפון. “כבכל שנה, גם השנה, בנוסף להרצאות של חוקרים מכל הארץ, כנס המים יכלול גם מושב להצגת מחקרי הסטודנטים לתואר שני במדעי המים בתל חי – מחקרים שהמשיכו גם בתקופת המלחמה במעבדות מארחות ברחבי הארץ“. בשבילי להיות אישה בעולם המים זה... “בשנים האחרונות אני חושבת די הרבה על המונח 'ניהול נשי'. בעברי עבדתי כמדריכה במוזיאון המדע וכל שדרת הניהול נוהלה על ידי נשים. שם ראיתי למה הכוונה בניהול נעים, נטול אגו והרמוני, מודל המשמש אותי לאורך השנים. בתחום המים, יותר ויותר בוחרות להתמקצע בתחום. כשיש יותר נשים בתחום, דעותקדומות נדחקות הצידה וישנה התקדמות נשית מקצועית. כחלק מפעילותי באוניברסיטה בהקמה תל חי אני חברה ביחידה לשוויון מגדרי. מטרתנו להביא להוגנות מגדרית בקרב הסגל האקדמי של תל חי, להעלות את המודעות לנושא ולהביא לשינוי בייצוג החסר של נשים בסגל הבכיר ובדרגות האקדמיות הגבוהות, תופעה המאפיינת מוסדות להשכלה בישראל ובעולם בכלל. היחידה פועלת לצמצום הפער המגדרי וסיוע בהתגברות על חסמים במספר דרכים, למשל קיום מפגשי 'ריטריט כתיבה' בני מספר ימים, המאפשרים לחוקרות תל חי עבודה מרוכזת על מאמרים והצעות מחקר, במנותק ממחויבויות השגרה; מענקי מחקר, הנגשת מידע הקשור לקידום ועוד“. משק המים הישראלי לאן? “במשק המים הישראלי צריך לתת את הדעת לנושא זיהומי הקרקע. שמירה על הקרקע משמעה שמירה על האקוויפרים ועל עתודות המים הטבעיות שאינן התפלה. עלינו לפעול להגברת הרגולציה, הפיקוח והענישה על גורמים מזהמי קרקע, ולגרום לגופים הגדולים לתת דין וחשבון על פעילות אסורה. עלינו לדאוג לטיפול נכון בביוב, בקולחים ובמזהמים החוזרים ⎣ לקרקע ולשמור ולשמר את הקרקע ואת המים“.