הנדסת מים

6 146 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | המקצועיים, הנמצאים פיזית באותו מתחם תפקודי. המבנה החדש כולל תאי שליטה ייעודיים, , הפועלים בשיתוף פעולה הדוק, 24/7 מאוישים תוך שימושבמערכות מתקדמות לניטור, איסוף נתונים וניתוח מגמות – שמאפשרים למקורות להקדים תגובה לכל איום ולהבטיח אספקת מים רציפה, בטוחה ואמינה גם בשעת חירום. משרד הבריאות מקדם הוספת מגנזיום למים מותפלים משרד הבריאות פירסם טיוטה לתיקון תקנות בריאות העם, העוסקות באיכות מי השתייה בישראל. התיקון מציע להוסיף מגנזיום למים במתקני ההתפלה — באופן ניסיוני או בדרך קבע — אך לא מציין מקור מימון או את זהות הגורם אחראי לתהליך ההוספה. לפי הטיוטה, "מוצע להוסיף... הוראה שתאפשר למנהל (מנכ"ל משרד הבריאות) לאשר הוספתמגנזיום וסידן למים מותפלים המסופקים לשתייה, בהסכמת ספק מים או לבקשתו, ובלבד שההוספה תיעשה במתקן טיפול". חדר בקרה ארצי לתשתיות המים הלאומיות חברת מקורות – חברת המים הלאומית – השיקהלאחרונהחדר בקרהארצי מתקדם, המהווה קפיצתמדרגה ביכולת ניהול מערך המים של מדינת ישראל. החדר החדש מרכז לראשונה את כלל תחומי השליטה והפיקוד – מים, תקשורת, סייבר וביטחון – תחת מעטפת אחת, ומשמש כ"מוח המרכזי" של תשתיות המים הלאומיות. עד כה פעלו חדרי הבקרה של מקורות על בסיס חלוקה למחוזות גיאוגרפיים, שכל אחד מהם ניהל את המערך התפעולי באופן עצמאי. כעת, עם המעבר למרכז בקרה ארצי מאוחד, בכל 24/7 מתאפשרת שליטה כוללת ורציפה תשתיות המים – ממקורות המים, דרך מתקני השאיבה והטיפול ועד קווי ההולכה והאספקה. בחברת מקורות מחדדים שהמעבר לשליטה מרוכזת מאפשר תגובה מהירה, מתואמת ויעילה יותר במצבי קיצון – כמו אירועי טבע חריגים, תקלות תפעוליות, ניסיונות למתקפות סייבר או איומים ביטחוניים. תצורת העבודה החדשה מאפשרת זיהוי מוקדם של תקלות, קבלת החלטות מבוססת מידע בזמן אמת, והפעלה מידית של מערכי גיבוי והתערבות – תוך שיתוף פעולה הדוק בין כלל הגורמים מגנזיום מצוי במים טבעיים וגם במזון, יחד עם מינרלים אחרים — אבל בעוד שבעבר משק מי השתייה התבסס במידה רבה על מי הכנרת, ממי השתייה בישראל הם מי ים 70%- כיום כ מותפלים, לפי נתוני משרד הבריאות, ושיעור ההתפלה אף צפוי לגדול בשנים הקרובות. בעת ההתפלה — שהיא הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם, כדי לקבל מים הראויים לשתייה — מוסרים מהמים מינרלים כמו מגנזיום וסידן. בדברי ההסבר לטיוטה, קובעים אנשי משרד הבריאות כי "יש חשיבות בריאותית לצריכת מגנזיום וסידן בכמויות מספקות", וכי מגנזיום וסידן ממים נספגים בגוף במהירות יחסית לעומת צריכתם ממזון. עוד נכתב בדברי ההסבר כי "לרוב אוכלוסיית ישראל מסופקים מים מותפלים בכמות מסוימת. באזורים מסוימיםשיעור המים המותפלים גבוה משמעותיתממקורותמים אחרים, אשר כוללים מינרלים באופן טבעי. בעוד הריכוז הממוצעשל 30- מגנזיום במים במקורות הטבעיים הוא כ מיליגרם לליטר, באזורים רבים בארץ מסופקים 10- בחלק מהשנה מי שתייה עם פחות מ מיליגרם מגנזיום לליטר. בדומה לכך, גם לגבי סידן נמצאו ריכוזים נמוכים במים המסופקים בפועל, בהשוואה לריכוזים הנמצאים במקורות מים טבעיים". יישום הפיילוט לבחינת מידת הישימות של טכנולוגיות להוספתמגנזיום למי שתייהמתעכב במשך עשור — על פי דו"ח של מבקר המדינה בנושא מתקני ההתפלה. לפי 2024 מנובמבר מחקר של מרכז טאוב מספטמבר האחרון, שבחן את ההשפעות הבריאותיות והכלכליות של המחסור במגנזיום במים, למגנזיום יש תפקיד מכריע בהבטחת פעילותם התקינה של כלל איברי הגוף: מערכת הלב וכלי הדם, העצמות, המערכת החיסונית ומערכת העיכול. החוקרים מציגים הערכות כלכליות שלפיהן מ"ג מגנזיום לצריכה של אדם 50 הוספת מקרים חדשים 1,000 ליום עשויה למנוע מעל — שאינה נעורים 2 בשנה של סוכרת מסוג מקרים חדשים של שבץ מוחי. 100 —ומעל ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד רואה חשיבות גדולה בהשבת המגנזיום למים לאחר שריכוז המגנזיום, המצוי באופן טבעי במים, ירד עם המעבר להתפלתמים כמקור שתיה מרכזי. המשרד פועל לשם כך מול גורמי הממשלה הרלוונטיים בהם רשות המים וחברת מקורות. "כחלק מפעילות המשרד בנושא, הושלם החלק התיאורטי של פיילוט להוספת מגנזיום למים, הוכן תקן ישראלי לחומר ופורסמו להערות הציבור תקנות שיאפשרו לספקי מים שמעוניינים בכך להוסיף מגנזיום וסידן למי מרכז בקרה ארצי מאוחד טיפות ישראליות