שביעי

20.09.17 | כ"ט אלול תשע"ז | 274 גליון שביעי 18 אמ נ ו ן שו מר ו ן זה השקר הציני ביותר של הדאגה ללומדי התורה, הציבור החרדי. ה רבנות ארוכת השנימ לקחת חלק במאמצ הקיומי של מדינת ישראל מוציאה מהדעת. למרות הה כמה שקיימת בציבור לאפשר לקבוצה איכותית ושקדנית להמשיכ בלימודה ככל שתרצה, הציבור החרדי רוצה את כל הקופה. ההשתמטות הגורפת הזו נובעת מאיבה כלפי הציונות, מאידיאולוגיה בטלנית, מפרזיטיות חברתית ומטפילות אזרחית שרק הכח הפוליטי של המפלגות החרדיות מאפשרת לה לה תקיימ. אטימות הלב לראות את ילדי החברה הישראלית מת , מ כנימ את חייהמ למענמ, לראות עשרות 18 גיי ימ בגיל אלפי ישראלימ שהשכול פגש בהמ ולה יט ראש כאילו כל זה אינו נוגע להמ. במקומ להעריכ את מי שכבר החליט מתוכמ להתגיי , המ רודפימ אותו. אפילו את המעט, תפילה לשלומ חיילי צה"ל הנהוגה בבתי הכנ ת, המ מ רבימ לומר. ולמרות כל אמירות הגנאי המגיעות לחברה החרדית, הני יונ של שופטי בג"צ לשנות מציאות חקיקתית באמצעות פ קי דינ צריכ להידחות בנחרצות. השופטימ בדברי הפאתו המשפטיימ בשבוע שעבר, גמ בפ ילת חוק הגיו המקל וגמ במתנ היתר לתליית תעודת ע ק מפוקח שלא על ידי הרבנות, לא הצליחו לה תיר שמדובר במימוש תפי ת עולמ חברתית-פרטית שהמ מביאימ מהבית. לגיטימית אבל לא משפטית. די להתבוננ בדעת המיעוט בשתי ההחלטות שניתנו בהרכבימ של שבעה שופ טימ כדי להבינ. דעת המיעוט ב וגיית הכשרות היתה של שני השופטימ הדתיימ נועמ ולברג ואליקימ רובינשטיינ, וב וגיית הגיו של השופט ולברג. גמ בהחלטה דרמטית אחרת מהעבר, ב וגיית חוקיות ההתנ תקות, היה השופט אדמונד לוי - אדמ דתי וימני, בדעת מיעוט חבריו. בעתירה בנושא הרי ת בתי הכנ ת בגוש קטיפ, 10 מול יפר העותר עו"ד גלעד קורינאלדי, כי בעת שמיעת דברי הרב שמחה הכהנ קוק נגד הרי תמ, הצטעפו בדמעות עיני השופטימ אדמונד לוי ואליקימ רובינשטיינ, שהיו שניימ מתוכ הרכב של שבעה. מאחר וגמ לוי, ולברג ורובינשטיינ נחשבימ לשופטימ משו בחימ, המ קנה מפערי העמדות בינמ לבינ עמיתיהמ, שלא מדובר רק בפרשנות שונה של החוק אלא בה תכלות אחרת על ערכי החברה, על משמעות המילה 'צדק' ו' בירות' ו'מידתיות' ו'עריצות הרוב' ועוד ביטויימ נאצלימ שמגיעימ מעולמ המ שפט אבל שייכימ בעיקר לתחומ הדעות והאמונות. הני יונ המתמשכ של בג"צ, שהחריפ לאחרונה, להיכנ מלוא קומתו לחדר המחוקקימ, תייצר בעל כורחו, חקיקה מתגוננת. הכוונה של בנט ושקד להעביר את 'חוק י וד: החקיקה', היא הבשורה הטובה ביותר לשנה החדשה. מה שהשופטימ הנכבדימ לא הפ נימו לאורכ השנימ, למרות הביקורת המתמשכת, למרות בכירי עולמ המשפט שביקשו מהמ לנהוג ברי ונ ולמרות ירידת אמונ הציבור בהמ, הוא שהמחוקקימ אינמ אנשימ מופקרימ או ח רי אחריות. להיפכ, הקלות שבה השופטימ יכולימ להכריע נגד גירוש מ תננימ או חוק הדירה השלישית, היא תוצר של אותה מכות ללא אחריות. גלי ההדפ של מחדל ממשלתי יכולימ להיות בעלי משמעויות ארוכות טווח ונרחבות, ולהשפיע על מרחב ציבורי שלמ. התעלמות השופטימ מככ לטובת התעקשות על ערכימ שמבחינתמ המ הנעלימ ביותר, הופכת אותמ לבעלי ראיה מוגבלת וצרת אופקימ, ומציבה אותמ בעמדת נחיתות על במה אחת עמ הפוליטיקאימ. את המזור לצרותיו ידרוש הצי בור מהפוליטיקאימ ולא מהמ. ואמ ביטול חוק הדירה השלישית יותיר את נ יקת מחירי הדירות, והותרת המ תננימ תגביר את הפשיעה, תעודד הגירה לישראל ותאמלל אלפי תושבימ בדרומ תל אביב - את המחיר הציבורי-פוליטי ישלמו נתניהו ושריו • ולא נאור וחבריה. סמכות ללא אחריות. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הציבור ידרוש תשובות מהפוליטיקאים • השופטים מסכלים את החוקים על כוחה חסר האחריות של מערכת המשפט • ולא מנאור וחבריה די להתבונן בדעת המיעוט של השופטים הדתיים בשתי ההחלטות שניתנו בהרכבים של שבעה שופטים, כדי להבין שמדובר במימוש תפיסת עולם חברתית-פרטית שהשופטים מביאים מהבית 90 צילום: יונתן סינדל, פלאש