שביעי

29.09.17 | ט' תשרי תשע"ח | 275 גליון שביעי | 18 סליחה ששכחנו א ינ אדמ, ארגונ או מדינה, שמ וגלימ להתקדמ בצורה שיטתית ועקבית לעבר מטרה כלשהי מבלי לעשות חשבונ נפש. חשבונ נפש במשמעותו האמיתית, הוא היכולת לה תכל במבט אחד גמ לאחור וגמ קדימה. להביט לאחור בכנות ויושר, לה תכל על ההי טוריה, לשחזר אותה ולהבינ מה עשינו טוב והיכנ שגינו. לחזק את החלקימ הטובימ שלנו, ולהתמודד באומצ עמ החולשות מבלי לתת לעצמינו הנחות. K זו חשיבותו של יומ כיפור. יומ יחיד ומיוחד בשנה שבו אנחנו שוטחימ את כל הק מטימ מול אור הזרקורימ שלנו עצמנו ובוחנימ כל פעולה, הנחת י וד, דפו חשיבה ו טנדרט. הכוח והחו נ האמיתי שלנו כחברה הוא ביכולת לערוכ את חשבונ הנפש הלאומי והקולקטיבי שלנו ביחד. חשבונ נפש הוא, מצד אחד - למחוא כפ ל טארט-אפ ניישנ המהיר והחדשני שיצרנו, ומצד שני - להביט באומצ בלבנ של העיניימ של הנכימ, ולשאול את עצמנו האמ אנחנו באמת חברה שמוכנה ומ וגלת לאמצ אל קרבה את מעוטי היכולת? K חשבונ נפש כנ הוא כזה שיודע להביט בטכנולוגיות המדהימות שמיוצרות כאנ, מכ פילי כוח שגמ מצילימ חיי אדמ, אולמ גמ לשאול את עצמנו ביושר האמ עשינו די כדי למנוע את המלחמה הבאה? חשבונ נפש בונה הוא כזה שבו אנחנו מחזקימ את ידי משלחת החילוצ המקצועית וההומנית למק יקו, להבינ שה ולידריות האמיתית לא מ תיימת בגבולות מדינת ישראל ושחובתנו היא לכל אדמ שנברא בצלמ אנוש, אולמ גמ לברר מול עצמנו, בארבע עיניימ, האומנמ אנו עושימ את כל המאמצימ הללו לכל אדמ, רחוק וקרוב, שיש לאל ידינו ל ייע לו? K החו נ של החברה מורכב מפריטימ. מבודדימ. מכל יחיד ויחיד שמעניק בעצמ הנו K כחות שלו תרומה כבירה לחברה כולה. המצפונ היהודי והחובה המו רית שלנו דור שימ מאיתנו לראות את התמונה הגדולה, אכ לא ללכת לאיבוד בתוכה ולא לשכוח את הפרטימ הקטנימ שאנחנו מעדיפימ לשכוח. הניתוח אינו תמיד נעימ והוא חייב להיות חד, כי הוא הערובה שלנו ליצור עתיד בריא ומתוקנ ולא ל חוב על גבנו את חטאי העבר. אנחנו חייבימ לשאול את עצמנו בכנות, האמ מדינת ישראל, אשר מ פקת לעולמ ידע, כישרונ ויצירתיות, טכנולוגיה ומשלחות יוע לחו"ל, מובילה גמ יותר מידי צעירימ ישראלימ לחפש עתיד טוב יותר בארה"ב ומערב אירופה? האומנמ המצב הפכ להיות מוכנימ לתת הכל למענ המדינה 18 בלתי נ בל? ומה עשינו לצעירימ שלנו, שבגיל השנימ שחלפו מאז הקמת המדינה זינקנו 70 כבר מוכנימ לעזוב אותה? בכמעט 25 ובגיל בצורה מפתיעה ומעוררת השתאות בכל תחומ, אולמ נדמה שבדבר המהותי ביותר - האמונ במדינה כמקומ הטוב ביותר לבנות בו את עתידנו - המצב נ וג לאחור. אנו שואפימ לבנות חברה בריאה, פיזית ונפשית, ולשמ ככ עלינו ליטול את K מלוא האחריות ולפעול במלוא המרצ כדי לא להניח לזמנ להקהות את הרגש ולה שלימ עמ המצב. השאלה היחידה שאנחנו צריכימ לשאול את עצמנו היא: מה בכוחנו לעשות על מנת ששנת תשע"ח תראה טוב יותר מקודמתה. שב ופה יהיו עמנו אנשימ מאושרימ יותר ועניימ פחות. שצעירימ ירצו לגור בישראל לא בגלל ל הטבות אלא מבחירה, פשוט כי נעימ וטוב כאנ. שנה שבה נחזיר את האמונ של הצעירימ במדינה ובעצממ. • יש לנו את כל הכלימ לעשות זאת, ובעזרת השמ אנחנו נעשה זאת שוב. הכותב הוא יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי 18 מה עשינו לצעירים שלנו, שבגיל מוכנים לתת הכל למען המדינה כבר מוכנים לעזוב אותה? 25 ובגיל 90 צילום: מרים אלסטר - פלאש