שביעי

29.09.17 | ט' תשרי תשע"ח | 275 גליון שביעי | 20 ב אחוזימ מהציבור 80 , מדינת ישראל אחוזימ מהדברימ. 80 מ כימימ על איכ קרה שלמרות שיש בינינו כל ככ הרבה מהמאחד, הקיטוב נמשכ? כיצד מתיישבת העובדה שכאשר חילוני יראה חרדי הזקוק לעזרה הוא ימהר ל ייע בידו, וככ כמובנ גמ להיפכ, אבל ברגעי שגרה המ יעדיפו להתנגח, להחרימ, להשפיל, לקלל ובמיוחד לשנוא? ועוד לא דיברנו על הקיטוב בתוכ הציונות הדתית, ובינ בני המגזר למגזרימ האחרימ. מאז ומתמיד היו מחלוקות. בעבר הקיטוב היה קשה יותר. בעידנ הרשתות החברתיות כל השיח מועצמ, ונראה כי המצב מחמיר, אכ לא ככ. K אינ מגזר שחפ מאותו קיטוב, והחו בה למגר אותו חלה על כולנו. כל אחד ממקומו. בישראל, מגוונ התרבויות הקיימות מביא עימו את הק מ שלנו אכ גמ מציפ לא מעט קונפליקטימ. אחד הנושאימ הוא חוק הגיו , שכמובנ נוגע בנימי נפשה של מדינה החיה על חרבה. בכל אחד מאיתנו העניינ נוגע. ביטחונ המדינה, ביטחונ ילדינו, ביטחונ לוחמינו. וגמ אמ ב י הטענות של חובת הגיו נכונ, האמ נושא עדינ כזה נכונ לו שיידונ במ גרת בג"צ? אינני בורה כי זהו עניינ למשפטנימ, כי אמ לזירה הציבורית. כפי שאמר השופט , שהיה בדעת מיעוט 2012 גרוני בשנת כשביטל בג"צ את חוק טל: "עדיפ היה לו לבית המשפט שלא להידרש כלל ל וגיה ולהותירה במרחב הציבורי, מחוצ לתחומו של בית המשפט... ההתע קות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיו חרדימ, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט". הכנ ת, הריבונ, צריכה להכריע ב וגיה זו. זו הזדמנות טובה לקרוא לאזרחימ החרדימ, לראשי המגזר ולרבנימ להאיצ את תהליכ ההשתלבות בחברה הישראלית, בצבא ובשוק K התע וקה. יש קונצנזו גמ בחברה החר דית שמי שלא לומד צריכ לשרת. ההנהגה החרדית צריכה להתאמצ ולעודד את אותמ אנשימ להשתלב בצבא ובכלכלה הישראלית. נושא נו פ שבאמצעותו הוגבר השנה K הקיטוב בינ המגזרימ הוא 'הדתה'. מדו בר בקמפיינ ממומנ של עמותות שמאל, שחלקימ בתקשורת בחרו לקדמ. כל מחנה K חש מאוימ כאילו נמצא במלחמת היש רדות על ערכיו הנכחדימ וכאילו עומדת לפתחו דרישת המרה של עולמו ואמונותיו העמוקות ביותר. מתוכ השיח המתלהמ, לרגע נדמה היה שממש עוד רגע יהיה מי שיכריח כל תלמיד ללבוש ציצית וכל ילדה בבית ה פר ללכת עמ חצאית. ואולי גמ ימדדו את אורכה. K כאמא לילדימ בחינוכ הממלכתי, אני נחש פת למח ור בתכנימ של מ ורת העמ שלנו והיהדות. לא צריכ להיות דתי כדי לרצות ללמוד על השורשימ שלנו. אמי ז"ל הייתה מורה לתנ"כ, וככ הרגשנו את מקורותינו בכל פינה בעברינו. כמו ילדיי, גמ אחי הגדול ואני למדנו בחינוכ ממלכתי. בשנות לימודיו הוא למד תושב"ע. בשעה שאני התחלתי את הלימודימ כבר קוצצו שעות אלו. דבר זה היה 'אירוע' אצלנו בבית אז, K '. איכ יכול להיות שמק 80- ב ופ שנות ה צצימ דווקא בתושב"ע?! פעמ קראתי שנפוליאונ אמר "עמ ללא עבר, אינ לו עתיד". ההחזקה בהי טוריה K המפוארת שלנו מהווה ב י חזק למי שא נחנו ומעצימה את האמונה בצדקת דרכנו. K מהצד השני, קיימות גמ אמירות על 'הע גלה הריקה' של החילונימ. מיותר לציינ K מה דעתי על גישה זו. חילונימ רבימ וטו בימ בנו את המדינה הזו וממשיכימ לפתח אותה, לשרת, לתרומ ולחנכ. K איש מאיתנו לא רשאי לשפוט את אמונו תיו או ערכיו של האחר. הפ יפ האנושי במדינת ישראל מורכב מאבנימ שונות ומגוונות, וכל אחד תורמ את תרומתו לתמונה הכוללת השלמה. א יימ בדבריו של מנחמ בגינ ז"ל, שהשכיל לחבר בינ הקצוות השונימ בעמ: "אשכנזי, • עיראקי? יהודימ, אחימ, לוחמימ". הכותבת היא שרת המשפטים וח"כ מטעם הבית היהודי השרה איילת שקד כל מחנה חש מאוים, כאילו הוא נמצא במלחמת הישרדות על ערכיו הנכחדים וכאילו עומדת לפתחו דרישת המרה של אמונותיו העמוקות ביותר סליחה שניגחנו