שביעי

51 | 04.10.17 | ערב סוכות תשע"ח | 276 גליון שביעי א י ך אתה נ ו הג ? ~ 70 maale.org. il עוד על פעילות מעלה )גם בהושענא רבה( ומאמרים תורניים נוספים: ……… 90 צילום: יעקב נחומי, פלאש חג הסוכות למה צריך לכוון תוך כדי • מה מקור מנהג חיבוט ערבות בהושענא רבה? ביאורים בנושא מנהגי ישראל מאת מגידי מעלה • פעולת החביטה? בשעה טובה אנו יוצאים לדרך עם מדור חדש מבית ”מעלה" אודות מנהגי ישראל. במדור זה ננסה להוסיף טעם וריח למה שכולנו נוהגים לעשות במועדי ישראל ובשיגרה. פעמים שהטעם האמיתי ידוע ופעמים שלא, אך תמיד ננסה לתת את ההסבר והרקע למנהג באמצעות צוות מגידי מעלה. נשמח גם לקבל את תגובותיכם ואת הצעותיכם למנהגים שעליהם נכתוב. והפעם: מדוע חובטים ערבות בהושענא רבה? המשנה כידוע מזכירה את ’מצוות ערבה', אכ מתכוונת להקפת המזבח עמ ערבות וזקי פתנ בצידיו ביומ השביעי לאחר שהיו מקיפינ עימנ שבע פעמימ. הגמרא שמ דנה לגבי מנהג ערבה ’בגבולינ' שמחוצ למקדש, האמ זו הלכה למשה מ יני או י וד נביאימ -כלומר תקנות חגי זכריה ומלאכי- או מנהג שהנהיגו הנביאימ, ומ יקה לב ופ שהוא מנהג נביאימ בלבד. היא מוכי חה זאת ממעשה שהיה שהביאו ערבה לרב - שנולד כמאה שנה לאחר חורבנ בית המקדש- והוא ”חביט חביט ולא בריכ" חבט ולא בירכ. אלא שהגמרא לא מזכירה מדוע הוא חבט. לפיככ נפנה לה ברימ הבאימ. על פי הקבלה המטרה היא ”לבער את  הדינ... ולהורידו עד לעפר שלא יהיה עד לעולמ", ולפי זה צריכ לכוונ על ביטול הגזירות וכדומה. על פי הרש"ר הירש זה מבטא את ”ה רת  הגאווה האנוכית וה גידה לכוחי ועוצמ ידי", ולפי זה צריכ לכוונ - שהאדמ מקדיש את כל חומריותו לקב"ה. הרב י.מ. לאו מבאר שזה ניצול שעת  הכושר האחרונה לזכות בדינ, ואנו מראימ שאפילו פשוטי ישראל -שנמשלו לערבה- ”מוכנימ להתחבט ולהתיי ר לפניכ ובלבד שתחו ותרחמ ותחתממ לחיימ טובימ". יתכנ גמ שזה זכר למקדש, שבו לפי רבי  יוחננ בנ ברוקא היו חובטינ חריות )ענפי( רפי קפלן, מנכ"ל מעלה האור שבדור // נדחפתי למרכז המעגל. השמועה עברה מהר, "יש כאן שליחים מישראל, הם גרים במחוז ירושלים". זה היה בעת שליחות חשאית של משרד החוץ מעבר למסך הברזל בשנות השמונים. קראתי עדויות רבות על שמחת 'יהדות הדממה' בשמחת תורה, אך הפעם אני חווה את זה על בשרי, היינו בלנינגרד, זה כבר שבוע שאני וחברי –שותפי למשימה הרב יונה גודמן פועלים בלנינגרד )שמאז חזרה להיקרא סנט פטרסבורג(, אך עד אותו יום יהודים. 150,000 היה ניתן להתרשם ש"עבדו עלינו", אין בעיר הזו הם התחבאו, אולי פחדו. בית כנסת ענק, מדהים ביופיו, כמעט עזוב לגמרי, מנין קשה להשיג לתפילה. והנה, כאן הערב, עשרות אלפים הגיעו. הלילה הם לא מפחדים. הלילה הזה הוא שלהם. הם שרו שירים בעברית, דוד מלך ישראל, והבה נגילה וירושלים של זהב... "בלילה הזה בית הכנסת וכל הרחבה שמסביבה שייכת לכולנו", אחד הסביר לי. "בלילה הזה כולנו יהודים, אין מפחדים יותר או גיבורים יותר, כולנו מסביב באותו המעגל", אמר אחר בגאווה. השמועה עברה מהר, כולם רצו ללחוץ את ידינו. התחילו לחבק אותנו, התחילו למשש, לבדוק שזה אמיתי, כמעט ותלשו לי חתיכות עור מזרועותיי, "אתה באמת מירושלים!?" שאלו, "רקדת פעם בכותל המערבי"? שאלה נערה אחת, "אני גם חולמת פעם לרקוד שם!". הרימו אותי לכתפיים שאלמד שיר, שאומר מספר מילים. מלמעלה הבטתי סביב, מכל עבר ראיתי המוני יהודים עם עיניים בורקות, כל כך שונים הם מהיהודים שפגשנו כל השבוע, אלפים רבים כל כך מביטים בי בציפיה. לימדתי שיר על ירושלים בקול חנוק, ואז בעזרת מתורגמן בקשתי דבר אחד: תנו לנו את הזכות לרקוד ביניכם במעגל, אנו רק רוצים להיות חלק מכם, תנו לי את זכות הזו, לפחות כאן הלילה, לילה אחד בחיי! ב"ה רוב גדול מהאלפים האלו שהיו שם במעגל כבר זכו לרקוד איתנו במדינת היהודים בירושלים. דקל ביומ השביעי בצידי המזבח או בקרקע. אגב, רש"י ב יפור על רב הנ"ל בגמרא מבאר את 'חביט' - ’לשונ נענוע', דהיינו, לפי רש"י מנהג נביאימ הוא דווקא לנענע את הערבות. ואכנ בהלכה מופיע שמלבד החבטה י"א שצ ריכ לנענע בה. ל יומ, אני ממליצ בחומ לכל מי שיכול,להגיע לפחות פעמ אחת לתפילת ותיקינ בכותל בהושענא רבה ולראות את אלפי המתפללימ עמ הלולבימ ואת חביטת הערבות. ללא פק מראה מדהימ ושובה לב. • חג שמח עמישראל! ריקודים בשמחת תורה בלנינגרד. במרכז המעגל עם סוודר לבן רפי קפלן הרב צחי פנטון, מלמד מטעם מעלה באלקנה ועוד, מנהל כולל 'רצון יהודה' tsachi.fenton@gmail.com להע רות, והצעות, ומקורות נוספים בנושא: