שביעי

20.10.17 | ל' תשרי תשע"ח | 277 גליון שביעי | 20 א י ך אתה נ ו הג ? ~ 70 maale.org. il מאמרים ופרטים נוספים באתר החדש של מעלה המרכז לציונות דתית ……… shutterstock איור: פרשת נח מדוע הפטרת פרשת נח מורכבת משתי הפטרות שקראנו אך ביאורים בנושא מנהגי ישראל מאת מגידי מעלה • לאחרונה? הפטרת פרשת נח אותה נקרא בשבת הקרובה, מורכבת משתי הפטרות שקראנו אכ לאחרונה בפרשות ראה וכי תצא. מדוע לחזור על אותנ הפטרות? בכדי לברר זאת ננ ה להתחקות על שורש מנהג קריאת ההפטרות. שני טעמימ מצאנו לקריאת ההפטרה: בתשובות הגאונימ ]שערי תשובה נה[ .1 נכתב שכאשר ישראל הענו ולא יכלו לע וק כל יומ בלימוד הנביאימ, קבעו לומר בכל יומ שני פ וקימ )בתחילת 'ובא לציונ'( ולקרוא קטע ארוכ יותר כ'הפטרה' בשב תות ויו"ט. ב פר התשבי לר' אליהו הבחור )ערכ .2 פטר, שנת ש"א( נכתב שבעקבות גזירת אנטיוכו שלא יקראו בתורה ברבימ, הח ליטו לקרוא במקומ זה פרשה אחת מהנ ביאימ, שעניינה דומה לפרשת השבוע. ואפ שבטלה הגזרה, המנהג אינו בטל. על רקע הה ברימ הנ"ל ניתנ להבינ של קריאת ההפטרה יש ערכ לימודי - ככ בכל שבת לומדימ נושא אחר מהנביאימ- וכמו כנ נושא ההפטרה נקבע מתוכ הקשר לק ריאה בתורה. למשל השבת, ההפטרה קשורה בהח לט לפרשת נח: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי... אַשֶר נִשְבַּעְתִּי מֵעַבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶצ... כֵּנ כְ". Cָ נִשְבַּעְתִּי מִקְּצֹפ עָלַיִכְ וּמִגְּעָר בּ ויש גמ הפטרות הקשורות לזמנ בו קו ראימ אותנ: כגונ שבת ראש חודש וערב ר"ח, רפי קפלן, מנכ"ל מעלה האור שבדור // וורט ידוע מנסה לתרץ קושיא על הרש"י המפורסם בפרשתנו: "נח איש צדיק תמים היה בדרתיו". יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום )ע"פ הגמרא בסנהדרין ומדרש רבה בראשית(. וקשה: התורה מעידה על נח שאיש צדיק היה, אפילו צדיק תמים, איך יכול מי מרבותינו לדרוש אותו לגנאי? על " ויש פי הוורט יש לדייק ברש"י: יש מרבותינו הדורשים לשבח, " "( הדורשים לגנאי, אך הם לא מרבותינו )רש"י לא מציין כאן " מרבותינו ... אבל המעיין בדבר יגלה שאין וורט זה מסתדר עם מקור פירושו. והרי בגמרא הדורש לגנאי זה רבי יוחנן, ובבראשית רבה זה רבי יהודה! טוב נו, למה להקשות על וורט יפה? לפני לא מעט שנים הוזמנתי להתכנסות של בירור ערכי בבית הפוהמ"ז הישן ברחוב חזונוביץ' בירושלים. סיעת המפד"ל רצו להעלות לדיון מספר נושאים על סדר היום המדיני והחברתי. משום מה שולבתי בתוך רשימה של כמה עשרות אנשי חינוך ו"מעצבי דעת קהל" על פי הגדרת ההזמנה. השעה שנקבעה לתחילת הדיון הגיעה אך דווקא שרי המפלגה בוששו לבא. יו"ר הכינוס בקש להמתין עוד זמן מה, והיו שקבלו על כך. הסביר היו"ר כי אפשר ללמד סנגוריא, הם שרים ובודאי יש להם כמה עניינים חשובים המעכבים אותם. לידו בשולחן הנשיאות, ישב מו"ר הרב דרוקמן שליט"א. בשמעו את המשפט הנ"ל מיד שאל בתדהמה: "אפשר ללמד סנגוריא?!" כך הרעים בקולו, "חייבים ללמד סנגוריא!" את הזעקה הזו אני נושא עמי שנים רבות. ואולי יש בוורט הזה יותר מאשר במבט ראשון. נראה שרש"י דייק בלשון קדשו כך, כדי שנלמד מרבותינו היודעים ללמד זכות על הדור. חגימ, שבת הגדול ושבת שובה. וכנ הפטרות 'שלוש דפורענותא' )בינ י"ז בתמוז לתשעה באב( ו'שבע דנחמתא' )לאחר תשעה באב ועד ר"ה(, ולכנ קראו אז שתי הפטרות נחמה מי • שעיה נ"ד, שכעת הנ הפטרת נח! הרב חיים דרוקמן ורפי קפלן )משמאל( הרב אלי בלום, מגיד ברשת ש"ת של 'מעלה' בחיפה, רב קהילת רמב"ם נו'ש חיפה tsachi.fenton@gmail.com לפ רטים ושאלות ניתן לפנות ל: