שביעי

27.10.17 | ז' חשון תשע"ח | 278 גליון שביעי | 34 orreut@gmail.com לה ערות, הארות והמלצות על מסעדות: ……… אור רייכרט החבר י ם של ר י י כרט הטבח שלנו חבר'המן 'יאמן סטריט' ברחובות עושה כבוד למטבח התימני עם תפריט שמחולק ל-סבתא, אמא ו-אנחנו. אחרי שטעם את הלחוח והלזניה הבשריים רייכרט קובע שצריך לשדרג את מיקום המסעדה למנהטן יאמן סטריט , רחובות 60 ביל"ו 11:00-23:00 :' א'-ה 11:00-15:00 :' ו מוצ"ש: שעה אחרי צאת שבת כשרות: רבנות רחובות סולם רייכרט מסעדה תימנית מעודכנת כוסו כיסאו בר? חומוסייה? זולה? לא ברור ולא נורא כיסו זול כעסו איך לא חשבו על זה עד עכשיו? לנצור את הוד שר בתימנית עם המוזיקה יש דברים שגדלים במקום מסוים, אבל לא יכו ד לים באמת להראות את הפוטנציאל האמיתי שלהם באותו המקום. הם צריכים ערוגה גדולה יותר, שטח פורה בהרבה ותחרות עם הגדולים. כמו איילת שקד או מרצדס אצל נהג חדש. כך גם מסעדת 'יאמן סטריט', המיקום שלה ברחובות עושה לה עוול. לעניות דעתי (לא באמת עניות), המיקום האמיתי של המסעדה הזו הוא מנהטן. בצנטרום העולמי של מסעדות קצה מיוחדות. ממש כך. אז ממה כל כך התלהבתי? בואו נתחיל בהתחלה. לקחתי את הוד, אחי האהוב, לשוק ארבעת המי ד נים בשכונת שעריים אשר בעיר הולדתנו, בכדי לרכוש לנו את ארבעת המינים ולי אתרוג תימני ענק. מפה לשם, ואחרי חמישים שקל פחות ועש ד רים תימנים מבולבלים, יצאנו עם שני סטים ואתרוג בשעטו"מ. 2.200 תימני במשקל טיפ שקיבלתי מחבר הוביל אותנו הישר לשוק הישן של רחובות, שכמו הרבה מן השווקים בארץ, מקבל לאיטו נופך שיקי של בילויים ומסעדות (ע"ע מחנה יהודה). ומול השוק הסגור, יושבת לה מסעדת 'יאמן סטריט'. המקום בהרצה, המלצריות החביבות רצות, ומנות שעין אדם טרם ראתה יוצאות מהמטבח. נתחיל במקום עצמו שמחולק לשלושה חלקים. חוץ המסעדה נראה כמו חומוסיה. פנים המסעדה נראה כמו בר, ויש זולה ששוכנת מאחור עם ספות כורסה, שולחנות נמוכים ונרגילות. ישבנו בחוץ ופמפמנו נרגילה. פשוטים, מכיל A 4 התפריט, שמודפס על נירות שמות ומנות מעניינות מאוד, ומחולק ל'סבתא' (אוכל מסורתי), 'אימא' (טוויסט קטן) ו'אנחנו' (מוד ד רניזציה אסלית). מכיוון שאנחנו לא ידענו מה לקחת, בפשטות שאלנו את המלצרית. היא אמרה לעזוב את 'סבתא' ו'אימא' ולקפוץ ראש ל'אנחנו'. ת � ), שלפי ה ₪ 24 ' אז הלכנו על 'חומוס יאמן ( פריט זה חומוס חדש שנטחן כל שעתיים. 'לזניה סבאיה'- דפי סבאיה (שכבות בצק שמרים פרי ד )₪ 38( כים) עם בשר עגל טחון ורוטב עגבניות ו'צנעארייס' - לחוח בשומן כבש ממולא בבשר .)₪ 44( עגל טחון אז ככה. קודם כל התמלאנו מהחומוס וזו היתה טעות. החומוס טוב מדי ולא משאיר הרבה מרחב תמרון. בכל מקרה, מדובר בשמחה גדולה. הוד השתלט על הצנעארייס ואני על הלזניה. שניהם הוגשו על מגשים קטנים, עם מתבלים מסו ד רתיים (טחינה, עגבניות מרוסקות, סחוג וחילבה). שניהם בהחלט מגדירים מחדש את המטבח התימ ד ני, ולפני שכל התימנים יעשו תנועה מזלזלת ויח ד למו על הקובנה של סבתא שלהם, תנו לי להסביר: הצנעארייס זה לחוח מקופל ובתוכו בשר טחון ושומן כבש שמטגן את הלחוח מבפנים החוצה, ויוצר מעין כיסון פריך ונוטף שומן ועסיס קציצה ארו ד מתיים. רבדים של פריכות ורוך מתלפפים באושר שנטבל אחר כבוד בטחינה, והחריף לביס שגורם לך לרגע להאמין שהתימנים הם העדה הנבחרת. הלזניה מקבלת יותר עומק מצד הבשר בעיקר בשל הרוטב, וביס פריך עמוק יחד עם כל הנלווים • הנ"ל סוגר פינה מדהימה.