שביעי

03.11.17 | י"ד חשון תשע"ח | 279 גליון שביעי | 10 אמ נ ו ן שו מר ו ן "אסור לשופט להנחיל את ערכיו והשקפותיו הפרטיות", אמרה נשיאת העליונ היוצאת מרימ נאור בטק פרישתה. זו לא היתה בדיחה. היא התכוונה למה שאמרה. אחת הבעיות עמ שופטי העליונ היא החשיבות העצמית, המ נופחות הזו שלא מאפשרת להמ להפנימ מילת ביקורת אחת, איזו הערה קטנה שתביא אותמ להרהר שמא. למרות שכל העת מקדימימ לשממ את התואר כבודו ופונימ אליהמ בגופ שלישי, המ בני תמותה רגילימ, עמ חולשות ואהבות ושנאות והטיות אידיאולוגיות והשפעות ביבתיות וכע י עבר. האמ העובדה שבעלה אריה נאור אולצ לעזוב את הליכוד, שבנה נפתלי לא נבחר לרשימת מועמדי הליכוד והעובדה שהליכוד העביר את חוק גרוני שכמעט ומנע את בחירתה לנשיאה, יתכנ ויצרו אצלה יח שלילי כלפי המפלגה או כלפי חלק מאנשיה? כל זה פשוט עובר לה מעל הראש? האמ הרקע האידיאולוגי של יורמ דנציגר שכלל חברות ב'שלומ עכשיו' אינה רלבנטית לפ יקותיו ב וגיות הנוגעות ליהודה ושומרונ? האמ כל מה שמעצב את אישיותו של אדמ רגיל, נמחק אצל שופטי העליונ מהרגע שמונו לתפקידמ והמ הופכימ להיות א-אנושיימ? אירוע היובל לשחרור יהודה ושומרונ והגולנ שהתקיימ לפני כחודש בגוש עציונ, נתנ הצצה לאופנ בו מתמרנ בית המשפט העליונ בינ העמדת הפנימ הניטרלית, לידיעה שהשופטימ המ בעלי אג'נדות. תחילה נשלח השופט ניל הנדל הדתי לטכ )למה לא עוזי פוגלמנ או ג'ורג' קרא?( מתוכ הנחה שזה יתאימ להש קפת עולמו. אולמ מהרגע שהודיע שלא ילכ משיקולי בריאות, הבינה נאור שאינ לה חלופה, הכריזה שמדובר באירוע פוליטי ולכנ לא ישלח נציג במקומו. דקות פורות לפני דבריה בטק פרישתה, הקריאה השופטת נאור את פ ה"ד האחרונ שלה. הרכב של שבעה שופטימ ברא שותה הכריע בעד פתיחת המרכולימ בשבת: "זו אינה הכרעה חילונית או דתית אלא פרשנותו הנכונה של החוק". באמת? אינ גבול לציניות? זו הפרשנות הנכונה לחוק ואינ בלתה? בעד החוק הצביעו חמישה שופטימ: הנשיאה היוצאת מרימ נאור - חילונית, הנשיאה הנכנ ת א תר חיות - חילונית, השופט יורמ דנציגר - חילוני, השופטת דפנה ברק-ארז - חי לונית והשופט יצחק עמית - דתל"ש, לעומתמ התנגדו לחוק השופטימ ניל הנדל - דתי ונועמ ולברג - דתי. מ קנות: 2- אינ צורכ לצלול לנימוקי פ ק הדינ כדי להגיע ל האחת, ש'פרשנותו הנכונה של החוק' משתנה כנראה משופט לשופט. יש שמפרשימ ככ ויש שמפרשימ אחרת. השניה, שצריכ להיות דביל מושלמ כדי להאמינ שהחלוקה הזו בינ השופטימ היא עניינ מיקרי. קריאת פ ק הדינ מלמדת ש וגיית המרכולימ היא בעיקר ערכית. הדיונ המשפטי נ וב לכאורה ביב מכויות הרשות המקומית ועצמאותה, אבל זה רק התירוצ. בעוד נאור משתמשת במושג 'חיה ותנ לחיות', משיב לה ו לברג ב'נוח ותנ לנוח'. נאור וחבריה פוטרימ עצממ באמירה תמית על 'חשיבות השבת כקניינ לאומי של העמ היהודי וחשיבות קיומ יומ מנוחה', אכ פו קימ פ יקתמ למענ פתיחת המרכולימ עמ מונחימ של חופש העי וק והמצפונ, ערכיה הדמוקרטיימ של ישראל וצביונה של העיר תל אביב. ולברג והנדל התנגדו לפתיחה והשיבו להמ עמ מונחימ של שבת המלכה, השבת כ מל לאומי-תרבותי, מנוחה, שיויונ, חשיבותה החברתית של שמירת השבת וחרות הרוח. הטק טימ חושפימ את השקפת עולממ של השופטימ איתה המ הגיעו מהבית ושאותה המ מנחילימ לציבור באמצעות פ קי דינ. זה אמנמ טבעי וגמ בלתי נמנע, אבל זה גמ מחייב לבחונ את הרקע החברתי-משפחתי-אידיאולוגי של המועמד. זה משמעותי • לא פחות מידענותו המשפטית. השקפת עולם שמונחלת לציבור באמצעות פסקי דין שופטים חילונים בעד מרכולים • היעדרות מאירוע היובל בגוש עציון מדוע בבג"ץ מתעקשים להעמיד פני ניטרליות? • דתיים – נגד • בשבת אחת הבעיות עם שופטי העליון היא החשיבות העצמית שלא מאפשרת להם להפנים ביקורת. למרות שמקדימים לשמם את התואר כבודו, הם בני תמותה עם אהבות ושנאות והטיות אידיאולוגיות 90 צילום: יונתן סינדל, פלאש amnonzst@gmail . com …… …