שביעי

31 | 03.11.17 | י"ד חשון תשע"ח | 279 גליון שביעי א י ך אתה נ ו הג ? ~ 70 maale.org. il מאמרים ושעורים ביהדות באתר החדש של מעלה המרכז לציונות דתית ……… וזאת התורה • האם מושיטים זרת או אגודל? • מדוע מושיטים אצבע כלפי ספר התורה בעת ההגבהה? ביאורים בנושא מנהגי ישראל מאת מגידי מעלה • ומה הקשר ללייק בפייסבוק? האור שבדור חודשים מספר לפני מלחמת ששת הימים נאם הרב יהודה גץ, לימים רב הכותל, בפני בני קהילת בורדו בצרפת. הוא דיבר בלהט על חשיבותה של מדינת ישראל והצורך לתרום לה. רבים מבני הנוער שרצו בכל מאודם לעלות לארץ, נמנעו ע"י ההורים שחששו לגורלם. שאלה אם אחת את הרב: "הלא הם יצטרכו להילחם חלילה וחייהם ימצאו בסכנה? האם אתה, כבוד הרב, היית מוכן לשלוח את בנך למלחמה, בה אולי ימות?", הרהר הרב וענה: "כן, מוכן אני שלמען ארץ ישראל, יפול בני חלילה, במלחמה". מלחמת ששת הימים, אבנר גץ, נלחם בגבורה ובמסירות עם חבריו לשחרור העיר העתיקה בירושלים. הוא 55 לחטיבת הצנחנים מסייע בחילוץ פצועים ונע בראש הכח, עד שנפגע מול חומות העיר מכדורו של צלף, ונהרג. לכשנתבשר הרב גץ בבשורה הנוראה הוא אמר: "אשריי שזכיתי ואוי לי שזכיתי, שבני נפל על • שחרור ירושלים". שבת, שעת רצון הרצונות. השקיעה באופק הירושלמי, מזווית לא מוכרת, כאשר הר הבית פרוש למרגלותינו, בכתום, ממערב, ומרים פרץ, אם הבנים אוריאל ואלירז הי"ד, על התמודדותה 1 מספרת לצוערי בה"ד עם הכאב השכול ותחושת השליחות. בתשובה לשאלה מה תחושתה ביחס להקרבת הבנים היא ציטטה את הביטוי המצמרר: "עין במר בוכה ולב שמח". יש המון כאב באובדן, בגעגוע ובחסר, אבל יש בעומק הלב, אומרת מרים, שמחה גדולה על שזכינו ליטול חלק בתקומת ישראל בארצו ובעזרתו מיד צר. הציטוט הזה, מקורו בפיוט מופלא על עקידת יצחק הנאמר ע"י עדות רבות לפני התקיעות בראש השנה, והוא משקף פרשנות עומק לרגשותיו של אברהם האב, העוקד את בנו. דומני, שכאשר אומרת אם הבנים, באגדת האם ושבעת בניה: "לכו ואמרו לאברהם אביכם: אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות", לא לקנטר חלילה באה, אלא לומר לאברהם אבינו "זה הצליח לך! יבואו דורות של גאולה ויראו את עומק מסירות הנפש • למען החיים והטוב, שלמדנו ממך, אברהם, בעקידת יצחק". הרב צחי פנטון, מלמד מטעם מעלה באלקנה ועוד, מנהל כולל 'רצון יהודה' tsachi.fenton@gmail.com להע רות, והצעות, ומקורות נוספים בנושא: כולמ מכירימ את התנועה האוטומטית של הושטת אצבע כלפי פר התורה בעת ההגבהה, אולמ פעולה זו לא נזכרת בהלכה, אלא רק ההבטה כלפי ה פר וגמ לכרוע. אמ כנ מדוע כולמ מורימ באצבע? הה בר המקובל הוא, שעל פי המדרש כאשר הקב"ה אמר למשה "וזה מעשה המנורה", "החודש הזה", "וזה לכמ הטמא" , באצבע ו"זה יתנו", הוא כביכול הצביע ולכנ גמ אנו מורימ באצבע כשאנו אומרימ "וזאת התורה". לפי זה יש עדיפות להצביע , כשמ שהקב"ה 'הראהו באצבע'. באצבע וכנ אפשר לתלות זאת בדברי רש"י ויונתנ בנ-עוזיאל על הפ וק "זה אלי ואנוהו" - 'והיו מראינ אותו באצבע'. ה בר מעניינ נו פ הוא הפ וק "כי שמ השמ אקרא הבו גודל" - גודל מלשונ . כמו דברי רבי חנינא: "אמר אגודל האלקימ: ודגלו עלי אהבה, וגודלו עלי אהבה", )במ"ר, ב(. כלומר אגודלו. ולפי זה . ממש באגודל יתכנ שיש עדיפות להצביע כמו לייק.. )וכנ כנראה דעת הרב פלאג'י, פר חיימ ימנ ג' אות ו'(. ניתנ גמ לה ביר את מקור המנהג ברצונ לנשק את פר התורה מרחוק: 'וענינ הנשיקה הוא חיבור לטהרה ויש בזה משומ חיבוב מצוה' )שערי אפרימ, שער י' עיפ ד'(. ולפי זה מובנ מדוע יש המצביעימ , שהרי בה אוחזימ את הציצית ורוצימ בזרת לנשק באמצעותה. )כנ נראה גמ דעת ילקוט מעמ-לועז בדברימ כז, כו(. ולמנהג זה אפ הביאו רמז נאה: 'הזרת' עמ הכולל בגימטריא תרי"ג. ויש שאמר על זה את הפ וק 'ושמימ בזרת תיכנ' לרמוז בככ שאנו מאמינימ שתורה מנ השמימ )הר' מאיר מאזוז(. ל יכומ - מנהג יפה להצביע לכיוונ פר • . באגודל, באצבע ובזרת התורה, וניתנ לקיימו 90 צילום: דוד כהן, פלאש 90 צילום: יונתן סינדל, פלאש צילום: מתוך ויקיפדיה הרב יונתן מילוא מסירות נפש מבית מדרשו של אברהם אבינו /