שביעי

10.11.17 | כ"א חשון תשע"ח | 280 גליון שביעי | 14 יעקב מאיר דמ ו ג רפ י ה אחוזים משטח המדינה 80" יאוכלסו על ידי רוב ערבי" עמית אפרתי מ'המכון למחקרי ביטחון לאומי' מציג ממצאים • מדאיגים: הנהירה מהנגב והגליל לגוש דן נמשכת ואף מחריפה "גבולות המדינה יכורסמו, ויגבר הקושי לאכוף את החוק", הוא מזהיר בשני העשורים האחרונים ניכרת מגמה הולכת וגו ת ברת של עזיבת הנגב והגליל לטובת המרכז, בעיקר לטובת תל אביב. במחקר שערך עמית אפרתי מ'המכון למחקרי ביטחון לאומי', העובד כצוער בתוכנית 'צוע ת רים לשירות המדינה', הוא מצא שההגירה המשמעותית מהווה "איום אסטרטגי למדינת ישראל", כדבריו. הממצאים מלמדים שבמטרופולין גוש דן, המהווה 40%- בלבד משטחה של המדינה, מתגוררים יותר מ 7%- כ מהאוכלוסייה. לעומת זאת, בנגב ובגליל, התופסים ת � מהשטח, מ 76% -כ ה � מ 23% גוררים כ - תושבים. נכון לשנת , אחוז האזרחים 2015 הערבים בגליל עמד לעומת 56.9% על יהודים. בנגב 43.1% התמונה הפוכה: מהתושבים הם 59.7% 40.3% יהודים לעומת ערבים. מדובר בצני ת חה של עשרות אחו ת זים במספר התושבים היהודים באזורים המדוברים בהשוואה .'90- ' וה 80- לשנות ה על עומק הפערים באיכות החיים ניתן ללמוד מהנתונים הבאים במחקר. ציון ממוצע בבחינות מיצ"ב בשנת תשע"ג בגליל 67.6 באזור המרכז, לעומת 76.2 באנגלית עמד על ר � בנגב. במתמטיקה הציון הממוצע באזור המ 64.3 -ו 72.3 כז עמד על ג � ב 60.9 לעומת בנגב. 58.7- ליל ו הפערים הגדו ת לים מתבטאים גם בתחומי הרפואה והתעסוקה. "ההגירה מת ת בטאת בעיקר אצל צעירים שמחפשים הזדמנויות", אומר אפרתי. "נוצרה תפיסה בעייתית של קשר בין מגורים בא ת זור המרכז לבין יכולת לרכוש השכלה, מציאת פרנסה מכובדת ויכולת לגדל את הילדים בסביבה איכותית. בעוד המבוגרים נשארים עם הקהילתיות, הצעירים מחפשים להיות בלב העשיה". אפרתי רואה בכך אתגר אסטרטגי שמתבטא בשני מישורים: "הראשון הוא חברתי. מכיוון שמגורים במרכז הארץ הם יקרים, המשפחות האמידות הן אלה שעוברות למרכז ומעוטי היכולת נשארים, מה שמרחיב את הפ ת ערים החברתיים. "ההיבט השני הוא ההיבט הלאומי-ביטחוני. בגלל הריבוי הטבעי של ערביי ישראל, ניתן לראות אזו ת רים שלמים בנגב ובגליל שאין בהם יהודים. הממשלה מאבדת את היכולת לאכוף את מדיניותה, כמו מה שקורה עם הבדואים בנגב. זהו כרסום בריבונות. 20 משטח המדינה שבתוך 80% מדובר על כמעט שנים יהיו מיושבים כמעט לחלוטין על ידי ערבים". "הרשויות נלחמות במקום להתאגד" מדובר על איום  בטווח הרחוק או כבר בשנים הקרובות? "נכון שלכאורה באיום מדובר תיאורטי, אבל גם בטווח הקרוב אפשר לראות שגבולות יכורס המדינה ת מו, ונראה עוד ועוד אזורים שהיא תתקשה לאכוף בהם את החוק. בינתיים הערבים מבינים שכיום הכי טוב להם לגור בישראל. אין להם אלטרנטיבה טובה יותר. כשהם יהיו רוב מוחלט, יתכן שהם יבקשו הג ת דרה עצמית". אפרתי טוען שהפעולות שמבצעת הממשלה כדי לעודד את ההתיישבות בנגב ובגליל ולעצור את הסחף של ההגירה למרכז, אינן אפקטיביות. לדבריו, המדינה מעדיפה להציע תמריצים כלכליים במקום למצוא את הדרך לשפר את איכות החיים. "צריך להקים גוף שירכז את כל העבודה בנושא. בעקבות אופי המשרות בנגב ובגליל, יכול להיות שנים, רוב המשרות התעסוקתיות 20 או 15 שבעוד באזורים הללו לא יהיו רלוונטיות, ולכן צריך להקים עוגנים תעסוקתיים שיתנו פתרון אמיתי לטווח ארוך. יש לדאוג להשוואת רמת הטיפול הרפואי לזו הקיימת במרכז. יש חוסר גדול בשירותי רפואה דחופה, וללא שינוי משמעותי יהיה קשה לשכנע משפחות מבוססות להתגורר שם. נדרש שיתוף פעולה בין הרשויות המקו ת מיות, שיאפשר לפתור בעיות, במיוחד בתחום החינוך. • לצערנו, הן דווקא נלחמות אחת בשניה". "כשהערבים יהיו רוב, ייתכן שיבקשו הגדרה עצמית". כפר בדואי בנגב 90 צילום: נתי שוחט, פלאש אחוז האזרחים הערבים בגליל עומד יהודים. מדובר 43.1% לעומת 56.9 על בצניחה של עשרות אחוזים במספר התושבים היהודים באזורים המדוברים '90- ' וה 80- בהשוואה לשנות ה