שביעי

17.11.17 | כ"ח חשון תשע"ח | 281 גליון שביעי | 32 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה נל אבוט מתה. נל הייתה מוק מת מהבריכה ותיעדה במשכ שנימ את יפוריהנ של הנשימ שמתו בה. עכשיו כולמ אומרימ שהיא החליטה להצטרפ אליהנ. ג’ולז נאלצת לחזור לעיירת הולדתה אחרי שנימ רבות של נתק כדי לקבור את אחותה. היא קיוותה שלעולמ לא תצטרכ עוד לשוב לבקפורד, ל ודות שקבורימ בה ולזי כרונות הכואבימ שהיא מ תירה. אבל ג’ולז היא לא היחידה שחוששת להתמו דד עמ העבר. מותה של נל מעורר שדימ מרבצמ. רבימ מתושבי העיירה נושאימ גמ המ ודות, וכולמ מובילימ למקומ אחד: בריכת הטביעה. 'אל תוכ המימ' הוא מותחנ פ יכולוגי מתוחכמ, שהפכ לרב–מכר בינלאומי מיד עמ צאתו לאור. פולה הוקינ היא המחברת של ’הבחורה על הרכבת’, שהפכ ל נ ציה בינלאומית מיליונ עותקימ. 20– ונמכרו ממנו יותר מ שיג ושיח הרב יונתן זקס / מאנגלית: צור ארליך עמ' 289 / ( הוצאת 'מגיד' )קורן פרשיית השבוע הרב יונתן זקס, לשעבר רבה הראשי של בריטניה, מפרסם אסופת מאמרים העוסקים בפרשת השבוע ומשלב בהם מקורות מהתרבות הקלאסית החל משייקספיר וכלה בקירקגור אל תוכ המימ פולה הוקינ / מאנגלית: דפנה לוי עמ' 364 / ' הוצאת 'כתר הרב יונתנ זק , לשעבר רבה הראשי של בריטניה, מהווה עדות לתופעה מעניינת. החיבה של רבימ מאוד להגותו הענפה של הרב זק נטועה לא רק בכישוריו האינט לקטואליימ, אלא בככ שהוא משמש כ מל לקיומ יהודי אחר, של אלה המשתייכימ לקבוצת מיעוט. קבוצות מיעוט )לפחות אלו שאיננ מבקשות לה תגר בד' אמות( פונות אל המכנה המשותפ להמ עמ אחרימ, בעוד קבוצת הרוב רגישה לככ פחות. לכנ אינ זה פלא שאופי כתיבתו ונושאי הכתיבה של הרב זק נוטימ אל האוניבר אלי והפ י כולוגי מתוכ מודעות עמוקה לחולשותיו של האדמ. שפה זו שונה מנ השפה שבה מדברימ רבנימ לא מעטימ בישראל. לא בכדי דווקא הרב לאו מעניק 'המלצה' על גב ה פר. על אפ השוני בינ שני הרבנימ במובנימ רבימ, אישיותמ של הרב זק והרב לאו עוצבה עמ ניחוח אירופאי ומנטליות שונה. ומה לגבי ה פר? יש הרבה פניני חוכמה וברק ב פר. על כל פרשה מפרשיות הש בוע יש מ פר מאמרימ קצרימ, בינ עמוד אחד לשניימ בדרכ כלל. הכתיבה קולחת. צור ארליכ, כמו מתרגמ טוב, מצליח להע ביר את הטק ט לקורא הישראלי ככ שהוא לא ישמע זר לאוזניימ של הקהל המקומי. מתאימ מאוד ללימוד שבועי או ביב שו לחנ השבת. עיקר כוחו של ה פר הוא ב'הצפת' שא לות ונושאימ מעניינימ. ה גנונ הקצר וה ממצה לא הותיר אותי שבע, אבל בהחלט פתח את התיאבונ לחשוב עוד על נושאימ. ככ בפרשת 'תולדות' דנ הרב זק במד רש המתאר את שמחתו של אברהמ כאשר החל להזדקנ, וההבדלימ הפיזיימ בינו לבינ יצחק מתחדדימ. זק קושר את המדרש בשאלה האמ מו רי לשבט בני אדמ, ומנ ה להציג באמצעות מקור זה עמדה השוללת את השיבוט בבני אדמ. כשמ שהמדרש מד גיש כיצד אברהמ מבקש להיבדל מבנו, ככ יש לה יק ביח לשאר בני האדמ. אמנמ הקשר בינ המדרש לשאלת השיבוט א ו ציאטיבי בלבד, אבל בהחלט מאפשר להת חיל לחשוב על הנושא. בדיונ אחר ביב פרשת 'תולדות', מצביע הרב זק על האפשרות שיצחק אהב את עשו למרות שהוא ידע שעשו בלשונ המע טה 'לא צדיק גדול'. אהבה לבנ אינה תלויה בדבר גמ אמ הוא לא ממשיכ את דרכו. רעיונ חביב ומתוק. כדרכנ של דרשות מעינ אלה כמובנ ניתנ להביא גמ ראיות ל תור, אבל אינ יבה מיוחדת לעשות זאת. הרב זק נזקק לא מעט למקורות מה תרבות הקלא ית, החל משייק פיר וכלה בקירקגור. אני לא יכול לומר שתמיד המ קור היה נצרכ להבהיר את הנאמר, אבל נעימ ויפה לראות רבנימ מלומדימ, ובעלי השכלה כללית רחבה. מקווה ש'שיג ושיח' יקרא גמ על ידי רבני ארצנו, ולו בשביל • לאמצ את גנונ הכתיבה. הרב יונתן זקס