שביעי

01.12.17 | י"ג כסלו תשע"ח | 283 גיליון שביעי | 20 איתי אסמן צבא "לכל יהודי יש אחריות על המדינה" הם חמישה חיילים בודדים מצרפת - חב"דניק, חילוני ושלושה חברים מהתיכון - שמשרתים יחד בחטיבת בנימין ולומדים בישיבת ההסדר "יש אצלנו בבית אנטישמיות, אבל לא בגללה עלינו" • בכוכב יעקב "כשהייתי קטנ ראיתי בחדשות בצרפת את הפי גועימ מישראל, וכבר אז רציתי להיות לוחמ בצה"ל", ( מפריז. "אחרי ש יימנו 21) מ פר מ"ר דוד קראוויעק את התיכונ, החלטנו אני וכמה מהחברימ שלי ללמוד שנה בישיבה בישראל, ולראות מה זה לימוד תורה. אח של חבר יפר לנו שהוא עשה תוכנית שנקראת 'תורה וצבא', הוא היה ב'צוק איתנ' ו'הרעיל' אותנו". ממאר יי, מצטרפ לד 20 מ"ר נתנ מו קוביצ', בנ ברימ. "בצרפת יש אנטישמיות. אמ אתה עמ כיפה על הראש מ תכלימ עליכ אחרת, אבל לא בגלל זה עלינו. ראיתי את הלחימה בצוק איתנ דרכ הטלוויזיה והרגש תי קשור לעמ הזה. הייתי ליד בנ דוד שלי והוא אמר לי שהוא מתחרט שהוא לא בצבא. שמעתי על אזרחימ וחיילימ מתימ, ובצרפת לא היו לי הכלימ לעזור. אז החלטתי לעלות". (, גמ הוא 20) חברו למחלקה, מ"ר נתניאל אזולאי ממאר יי, מודה כי "לא ראיתי שיש לי עתיד בצרפת, והרגשתי שישראל היא המדינה שלי". מפריז: "אבא 23 'זקנ השבט', מ"ר משה אוזאנ, בנ שלי הוא חב"דניק, ואצלנו יותר מדברימ על הדת ופ חות על הציונות. לא הרגשתי קשור למדינה. ב ופ התיכונ החלטתי להישאר עוד שנה בישיבה ורציתי גמ ללמוד עברית. בגלל שמדברימ על ישראל בתורה רצי תי לראות מה זה. אבא הכיר מצרפת את הרב דוד שאול בוצ'קו, ראש הישיבה בכוכב יעקב, והמליצ לי ללכת אליו. התחלתי ללמוד על הרב קוק, ושמ שמעתי שיש מצווה ללכת לצבא ולהגנ על המדינה. לכל יהודי יש אחריות על המדינה הזאת". "הגעתי לחופשה בארצ עמ המשפחה", מ פר מ"ר ( מפריז. "אחרי שבועיימ אמרתי 20) נל ונ בלה נ להורימ שלי שאני רוצה להישאר. לא הייתי דתי. הג עתי ל'מכונ לב' ושמ הפנו אותי לרב בוצ'קו. זה שינה את כיוונ החיימ שלי רציתי בכלל ללמוד לפ יכומטרי, ובזכותו הלכתי לכיוונ הדתי". "אמא לא רצתה" המ חמישה חברימ, חיילימ בודדימ מצרפת. ח יד חב"ד, חילוני ועוד שלושה צעירימ, שלמדו יחד בתי כונ ולא נפרדו. עכשיו המ לומדימ יחד בישיבת הה דר 'היכל אליהו' בכוכב יעקב, וגמ משרתימ באותה מחלקה בחטיבת בנימינ. "אמא שלי פחדה כשאמרתי לה שאני רוצה להיות לוחמ בצבא, ולמרות שהיא לא כל ככ דתיה היא רצתה שאלכ לישיבה ואהיה מוכנ יותר", מ פר נתנ. לאמו של נתנאל היו תוכניות אחרות: "היא רצתה שאלכ לישיבה ציונית, אבל בלי ללכת לצבא. אני התעקשתי". דוד: "ההורימ שלי היו רוצימ לעלות לארצ אבל קשה להמ, והמ כיבדו את ההחלטה שלי. בצרפת ההורימ חו שבימ שאתה בוגר להחליט בדרכ שלכ. יש שמ תרבות של חופש הפרט, לתת לבנ אדמ את החופש שלו להח ליט. יכול להיות שאמ הייתי עובר למדינה אחרת, היה להמ קשה לשחרר". כמה קשה להיות חייל בודד?  משה: "בהתחלה היה לי קשה עמ השפה. אתה רוצה להגיד דברימ ולא תמיד מצליח, כמו ילד בנ חמש. לפעמימ לא לוקחימ אותנו ברצינות וחושבימ שאנחנו מטומטמימ, כי קשה לנו לומר דברימ פשוטימ וזה לוקח כמה דקות". נתנ: "אנחנו מקבלימ הרבה הזמנות מחיילימ בפלוגה, מחברימ בישיבה. המפקד שלנו ביקש לארח את כולנו אצלו ב וכה. אני מרגיש עכשיו את הצורכ לדבר הרבה עמ המשפחה". דוד: "לנו קל יותר, כי הגענו כקבוצה ואנחנו לא לבד". נל ונ: "לחייל רגיל שמגיע הביתה ההורימ עושימ כבי ה, אבל אנחנו דואגימ לעצמנו. מיומ חמישי אני • כבר מכינ את החזרה שלי לב י ". משה אוזאן: בהתחלה היה לי קשה עם השפה. אתה רוצה להגיד דברים ולא תמיד מצליח. לפעמים לא לוקחים אותנו ברצינות כי לוקח לנו כמה דקות למצוא את המילים דוד קראוויעק נתניאל אזולאי נלסון בלהסן נתן מוסקוביץ' משה אוזאן