שביעי

27 | 01.12.17 | י"ג כסלו תשע"ח | 283 גיליון שביעי ב אופנ רשמי, להקת ’הלב והמעיינ' היא להקה אינ טרומנטלית בלבד. כינור, קלרינט, תופימ, אקורדיונ וקונטרב ממלאימ את החלל בני גונימ יהודיימ שורשיימ עמ טווי ט עכשווי ומרעננ. אבל כל זה, כאמור, רק באופנ רשמי. בפועל, בכל הופעה מתפרצ לו באופנ פונטני לחלוטינ עוד קול אחד, אנושי למדי, ומש תלב בנגינה ה וחפת. אלה צהלות ההתלהבות של נאור כרמי, נגנ הב שאמונ גמ על הקפצת הקהל ועל האווירה השמחה. ייתכנ שרבימ מכמ מנ ימ לגרד מעומק הזיכרונ את השמ הזה, ומ עלימ חר בידמ. לא בכדי - כרמי הוא מו יקאי ופר מוכשר, שאח ראי לעיבודימ של רבימ מהאלבומימ שאתמ מכירימ, אבל מקפיד לשמור על מקומו מאחורי הקלעימ. להקות ’הלב והמעיינ', ’התזמורת העממית', פרויקט ’צמאה' ואפילו הדי ק האחרונ של אביתר בנאי - כולמ היו בניו של כרמי, והאמת היא שיש עוד רבימ. ככ, לבוש במיטב המ ורת החב"דית, עמ דיבור יהודי מתובל בפ וקימ ואמרות, (47) ופשטות מרהיבת עינ, מוביל כרמי בכישרונ מיוחד את הניגונ היהודי אל שכל ככ רחוקימ ממנו, 2017 מחוזות לפחות במבט ראשונ. כמו רבימ מהאמנימ המובילימ של המוזיקה היהודית כיומ, גמ כרמי לא התחיל בחיידר של חב"ד, ואפילו לא בגנ ממלכתי-דתי. הוא גדל בעכו של שנות השבעימ והשמונימ, בנ לאבא מוכר נעליימ ואמא מטפלת בק שישימ. איני בקיא גדול בהוויותיה של העיר עכו, ולכנ נאלצתי לקבל כתורה מ יני את הקביעה של נאור לפיה ”בעכו כולמ לומדימ לנגנ". אינ לזה ה בר רציונלי או וציולוגי מיוחד. ככ או ככ, הוא מצא את עצמו מתמקצע על כלי נשיפה כבר בגיל בקונ רבטוריומ העירוני. הכיש 10 רונ התגלה כבר אז, וכרמי, שנהנה מההצלחה, התמיד בנגינה ולקח אותה כמה צעדימ מעבר לשאר החברימ. כשהגיע מועד הגיו לצה"ל הוא ני ה את מזלו בלהקה הצבאית, והלה שיחק לו. הוא שירת כנגנ בלהקה, כשכלי הנשיפה מפנימ את מקו ממ לטובת האהבה החדשה - גיט רה ב . אחרי השחרור הוא המשיכ באותו כיוונ וחיפש את עתידו כנגנ בלהקה. את מקומו מצא בלהקה של מאיר אריאל, ’זרעי קיצ', צעד שהיה משמעותי הרבה יותר ממה שהתכוונ אליו כרמי עצמו. ”השגחה פרטית", הוא קורא לזה היומ. ”לא ה פיקה לי המו יקה", משתפ כרמי בתחושות שהיו לו באותה תקו פה. ”הייתי עצוב, היה לי צער אחרי הופעות, ריקנות. הייתי בודד למרות שהייתי עטופ בחברימ. זה הביא אותי לחיפוש רוחני אחר ערכ מו פ. למ דתי פילו ופיה ועוד כל מיני דברימ, אבל רק המפגש עמ היהדות נתנ לי את מה שרציתי". נדבקתי ממאיר אריאל וכאנ אנחנו חוזרימ למאיר אריאל, שאמנמ לא נחשב לאדמ דתי, אבל מכריו ומקורביו, כמו כרמי למשל, מ פרימ על אדמ מלא באמונה ולהט של תורה. ”הוא למד באותה תקו פה את פר ’דניאל', ולמרות שלא הבנתי כלומ ממה שהולכ שמ, הלהט שבו הוא ע ק בזה ה פיק כדי להד ביק אותי בעצמי". הוא התחיל לקרוא בעצמו פרימ שעו קימ ביהדות, אבל המשיכ לשמור על מרחק ביטחונ מאורח חיימ דתי. השינוי הגדול הגיע שבוע לפני החתונה. ”לפני החתונה אמרתי לעצ מי שאני חייב ללמוד על זוגיות", הוא משחזר. ”כמו שבמו יקה לא מ פיקה אינטואיציה, ככ גמ בזוגיות. רציתי ללמוד את זה דרכ היהדות, ולכנ הל כתי ל'מכונ מאיר' לשמוע שיעורימ. למדתי שמ על זוגיות ואהבה מכל מיני רבנימ. זה הק ימ אותי, רציתי לחיות ככה. החלטתי שאני רוצה בית יהודי, בית שמבו על תורה". כרמי, אז בנ , המשיכ ללמוד ב'מכונ מאיר' ובד 29 בבד לנגנ בלהקות שונות. עד כאנ השינוי הגדול הראשונ, אבל בחייו של כרמי כנראה שאינ די בזה. אחרי כמה שנימ של חזרה בת שובה, הוא חזר לשבתות בבית הוריו בעכו ותר אחרי בית כנ ת להתפלל בו. במקרה, או שלא במקרה, הגיע לבית כנ ת חב"די של הרב שלמה פרנק. זו הייתה תחילתו של יפור אהבה. ”ראיתי שמ את העומק מצד אחד, ואת המ ירות נפש מצד שני. המ מוכנימ ללכת עד ופ העולמ בשביל יהודי, אבל גמ החיימ היומיומיימ המ מ ירות נפש. להיות חב"דניק זה המונ מחויבות: יש לכ חובות יומיות של לימוד, הנהגות לא קלות, חינוכ ילדימ ב טנדרטימ גבוהימ. להיות חב"דניק זה להיות חייל". התחלת במכונ מאיר ואחר ככ  פגשת את חב"ד. מה אתה היומ? ”אני חב"דניק מאה אחוז", מכריז כרמי, ומיד חוזר בו קצת, ”כלומר, אני משתדל להיות חב"דניק. זה קשה, זו עבודה יומיומית". היהודי שישב לבד ביער במקביל לשינוי באורח החיימ, גמ ההעדפות המו יקליות של כרמי השתנו. בניגוד לאמנימ אחרימ, שב חרו להמשיכ את המו יקה שלהמ גמ אחרי החזרה בתשובה, אולי עמ קצת שינויימ ברמת המ ר, כרמי פגש הסביבה הדתית לא הצמיחה מוסיקאים גדולים בגלל ה'יידישע מאמע' שרוצה שהבן שלה ילמד מקצוע מקובל ומכניס. אבל יש שינוי. אני מחכה למהפכה התרבותית של אמנים שיוצרים מתוך תורה וקרבת אלוקים "הייתי רוצה שכל עם ישראל יכיר את האור הזה". כרמי, פריד ובניון