שביעי

01.12.17 | י"ג כסלו תשע"ח | 283 גיליון שביעי | 28 את הניגונ הח ידי והוק מ. ”המו י קה הזאת היא בעיניי המו יקה הכי טובה שיש, גמ ברמה המקצועית. עד ששמעתי ניגונימ הייתי מלחינ, אחרי ששמעתי אותמ הפ קתי - זו לא אותה רמה. אינ בכתיבה האישית את אותמ טוהר ופשטות שיש בניגונ הח ידי, אני מרגיש שאני רוצה להתע ק רק בזה". אתה עו ק לא מעט בעיבוד  מחדש של הניגונימ הללו. מבחינתכ זו רק התאמה לאוזנ המודרנית או שיש כאנ חידוש ויצירה שנותנימ ממד חדש לניגונימ הישנימ? ”אני אוהב מאוד את העבודה הזאת, היא מרגשת אותי. ניגונימ, כמו כל דבר בחיימ, צריכימ להתחדש כל הזמנ. אני בעל תשובה, באתי מרקע מ וימ ואני רוצה להתאימ גמ את הניגונימ לזה. אני לא בא לפגוע בהמ, אני רק תופר להמ חליפה חדשה. כל נגיעה של מבצע, כל הקלטה באולפנ, הנ עי בוד מ וימ - אינ דרכ אחרת. זה רק מעיד שהניגונימ האלה נצחיימ והמ ממשיכימ להאיר גמ בשנת תשע"ח. שנה היו מוש 500 גמ הח ידימ לפני פעימ מהמו יקה שהיתה להמ. הנקו דה העיקרית כאנ היא הטוהר, המקומ שממנו המו יקה יוצאת". כרמי ממשיכ ומ ביר שהנקודה הזאת היא גמ זו שמושכת מדי שנה את האמנימ הגדולימ ביותר לפרויקט ’צמאה'. ”אותמ אמנימ, שבדרכ כלל לא מתארחימ אצל אחרימ, באימ לפה כל שנה. המ מתרגשימ מהשירימ האלה, מהיהודי שישב ביער והלחינ את הניגונ הזה לפני מאות שנימ. אינ לי שומ ה בר למה המ באימ, חוצ מזה שהמ פשוט מתחברימ לניגונימ האלה". הפעילות המו יקלית שלכ, בעי  בוד וגמ בנגינה על הב , היא תמיד מאחורי הקלעימ. טוב לכ שמ? לא היית רוצה לעבור לקדמת הבמה? כרמי דווקא נשמע מרוצה מהמקומ בו הוא נמצא כיומ. ”אני מאוד אוהב את הב ", הוא אומר, ”ב זה עניינ של חיבורימ, זה מחבר את כל הנג נימ. התענוג שלי בחיימ הוא העשיה עצמה, לא מחיאות הכפיימ. התמי כה של הקהל נותנת לי כוחות, אבל העיקר זו העשיה עצמה". המהפכה הגדולה באנושות בינ שלל עי וקיו הוא מ פיק גמ ללמד הלחנה ב'מזמור', בית ה פר הדתי הראשונ ללימודי מו יקה. כמי שאת עיקר הידע והמיומנות שלו רכש בעולמ החילוני, אני מתעניינ אצלו על מצב היצירה בעולמ הדתי כפי שנשקפ מהזווית שלו. רבימ מהאמנימ המובילימ של  המו יקה היהודית לא גדלו בחממה הדתית, אלא חזרו בתשובה והביאו את הידע מהעולמ החילוני. ”נכונ שה ביבה הדתית לא הצמי חה מו יקאימ גדולימ במשכ השנימ, בגלל ה'יידישע מאמע' שרוצה שהבנ שלה ילמד מקצוע מקובל ומכני , ולא יתע ק בדברימ האלה. אבל יש פה שינוי, התלמידימ ב'מזמור' המ הכי עמוקימ מכל התלמידימ בבתי ה פר פה בארצ. יש בהמ כנות, יושר, טוהר. אני מלמד אותמ הלחנה, וכ שאני שומע מה המ כותבימ הנשמה שלי ממש נעתקת. למדתי באקדמיה גמ בירושלימ וגמ בתל אביב - בבית ה פר הזה התלמידימ ברמה אחרת לגמרי. אני מחכה לרגע שהמ יעשו פה את המהפכה התרבותית, של אמנימ שיוצרימ מתוכ תורה וקרבת אלוקימ". בשבוע הבא, בימימ ראשונ עד חמי בדצמבר(, 7-3 , שי )ט"ו-י"ט כ לו יתקיימ שבוע הח ידות בבנייני האומה ' שייערכ 4 בירושלימ. במופע ’צמאה במ גרתו, יופיעו אריאל זילבר, אב רהמ פריד, ישי ריבו ויונתנ רזאל. מופעימ, יריד ח ידות ענק 12  ועשרות אלפי משתתפימ. זה לא הופכ את ההתוועדות הח ידית המ ורתית למשהו מ חרי וזול? ”זה קצת מדי", יורה כרמי בלי 24 להתבלבל, ”אני מחכה שיהיו מופעימ. הח ידות היא המהפכה הכי גדולה שהיתה באנושות, הייתי רוצה שכל עמ ישראל יכיר את כל האור הזה. זה לא משנה כמה אלפי אנשימ יהיו שמ, כשאתה רואה את האדמ במושב שמ בוכה, זה רק הוא נמצא שמ מול הקדוש ברוכ הוא. עמ כל ההמוניות שיש שמ, יש שמ גמ משהו מאוד אישי של כל אחד. זאת ה יבה פעמימ, 12 שלא קשה לי להופיע שמ , או כמה שיהיה צריכ - זה כמו 24 או ניגונ טוב שאפשר לשיר אותו שוב • ושוב בלי שיימא אפ פעמ". אני בעל תשובה, באתי מרקע מסוים ואני רוצה להתאים את הניגונים לזה. אני לא בא לפגוע בהם, אני רק תופר להם חליפה חדשה. כל נגיעה של מבצע, כל הקלטה באולפן, הן עיבוד מסוים. הנקודה העיקרית היא המקום שממנו המוסיקה יוצאת צילום: מאיר אלפסי צילום: משה שי להט של תורה. אריאל "התענוג שלי הוא העשיה עצמה, לא מחיאות הכפיים". עם שולי רנד