שביעי

41 | 08.12.17 | כ' כסלו תשע"ח | 284 גיליון שביעי א י ך אתה נ ו הג ? ~ 70 maale.org. il מאמרים ושעורים ביהדות באתר החדש של מעלה המרכז לציונות דתית ……… 90 צילום: הדס פרוש, פלאש מנהגי חנוכה מה רומז הסביבון, ומה הלקח • ממתי נהוג מנהג הסופגניות? ביאור מנהגי ישראל מאת מגידי מעלה • ממשחק הדמקה? האור שבדור חג החנוכה הבעל"ט נקבע כידוע, בעיקר בגלל טיהור המקדש ונס פך השמן )מסכת שבת כא(. עם זאת משום מה, בציבור הכללי מודגשת יותר גבורת המכבים בנצחונם על היוונים. תופעה דומה ניתן לזהות גם בחג השבועות, אשר נחגג בימינו בעיקר בגלל היותו זמן מתן תורה. לא בגלל עונת הקציר הארוכה, שמתחילה פחות או יותר באותה עת. גם לא בגלל הביכורים, שבסך הכל עונתם התחילה בחג מתן תורה ונמשכה עד חנוכה. עם זאת, בקרב הציבור שאינו שומר תורה ומצוות, נושא הקציר והביכורים תפסו תמיד חלק מרכזי בחגיגת השבועות. הרבה יותר ממתן תורה לצערנו. גם בל"ג בעומר, בציבור הכללי מדגישים יותר את מלחמותיו של בר כוכבא, אך שוכחים בדרך כלל שזה לרגל תום מגיפת תלמידי רבי עקיבא - אשר לא נהגו כבוד זה בזה. וגם לא מציינים שזה יום נתינת סודות התורה על ידי רבי שמעון בר יוחאי בעת פטירתו. לא חבל? אך האם באמת זה פסול? לעניות דעתי זה לא כל כך נורא.. בתחילת ימי המדינה חיפשו מנהיגיה חגים מאחדים, וצבעו את החגים הקיימים בגוונים כלליים עם מכנה משותף כמה שיותר רחב. הרווח המיידי הינו כמובן, שצעירים רבים )וסביהם, וילדי הגנים( ברוך השם מכירים היטב את הלוח העברי וחגי ישראל. יש הרי חנוכיות בכל גן ותהלוכת ביכורים בכל קיבוץ.. לו שבועות היה למשל רק בשל מתן תורה, מסופקני כמה היו חוגגים אותו.. בטוחני שיש מיעוט שהיה לצערנו מתעלם ממנו לגמרי. "שלא מתחבר". אולי זו בעצם הסיבה שיש שלל סיבות לכל חג? כדי שכל אחד ימצא בו את הנתיב שבו הוא מרגיש אליו חיבור וקשר אישי. כך כל עם ישראל יכול בימינו להתאחד סביב לוח השנה העברי. ואולי גם כדאי לערבב קצת? בבתי הכנסת ובישיבות פחות מרגישים את הקציר ואת הביכורים. מדוע לא לחפש דרכים להדגיש זאת? ובאותה מידה, בבתי הספר שאינם דתיים יכולים לתת משקל גדול יותר למסר היהודי של נס חנוכה, תורה מן השמים, ותלמידי רבי עקיבא. אין ספק שבדרך זו יהיה מכנה משותף רחב ויפה בין כל שבטי ישראל. אם ננהג כך, אולי אפילו נראה את כלל ישראל מדליקים חנוכיות, צועדים בתהלוכת ביכורים ואז נפגשים שוב )כולם!( בליל הלימוד בערב חג. איזה תענוג זה יכול להיות... ממש ימות המשיח. הרב צחי פנטון, מלמד ברשת שיעורי התורה של 'מעלה' הרב צחי פנטון, מלמד ברשת שיעורי התורה של 'מעלה' tsachi.fenton@gmail.com לפר טים ושאלות ניתן לפנות ל: הפעמ נדונ בשלושה דברימ שנהוגימ בחנו כה: ופגניות, ביבונ ומשחקימ, וננ ה להאיר בהמ נקודות פחות מוכרות. כידוע, בכל חג נהוג ל פר בבדיחותא את טעמו: "רצו להרוג אותנו, ניצחנו, אז בואו נאכל", ובאמת קשה ל תור את ההנחה שכמעט בכל חג המשפט הזה נכונ. עמ זאת, על אפ שיש מאכלימ מיוחדימ לכל חג, רק בפ ח ובחנוכה המאכל קשור לנ שבגינו נחוג החג. בפ ח הכל יודעימ שאוכלימ מצה 'כי בחפזונ', 'וישא העמ את בצקו טרמ יחמצ' וכולי. ובחנוכה הכל יודעימ שאוכלימ ופגניה בגלל שהנ היה בשמנ. והנה במקורות ההלכתיימ ו פרי המנהגימ לא מצינו מנהג זה. מופיעימ מאכלי חלב )!(, צדקה, הלל והודאה, זמירות וי"א גמ עודות. אכ לא ופגניות. ואולי זה מלמדנו כמה חביבה תורת ארצ ישראל דווקא, שהנה שבנו לאר צנו, ארצ המכבימ והחשמונאימ, וב נו מנהג שהפכ לנחלת הכלל בצורה כל ככ יפה. ומהו ה ביבונ? מ תבר שלא בכדי בחנוכה משתמשימ ב ביבונ ובפורימ ברעשנ. "דבח נוכה לא היתה התעוררות מלמטה רק מלעי לא, כי לא עשו תשובה כהוגנ רק השמ יתברכ ברחמיו. לכנ משחקינ בדרעדיל ) ביבונ; צ.פ( ואוחזינ אותו מלמעלה. ובפורימ שגזרו צומ ושק ואפר יוצע לרבימ והיתה התעוררות מל מטה, על כנ אוחזינ מלמטה" )קרבנ עני בשמ הריצ"א זצוק"ל(. דהיינו, ה ביבונ מורה שהכל מ ובב מלמעלה בידי מ ובב ה יבות... ונ יימ ב יפור עמ מו ר השכל על...דמקה. מ ופר שרבי נחומ משטיפנשט זצ"ל נכנ פעמ לבית המדרש בחנוכה וראה אנשימ משחקימ בדמקה, דבר שהביכ אותמ מאוד. אכ הוא שאל 'האמ אתמ יודעימ את הכללימ'? והמ שתקו. והוא המשיכ: 'אתה נותנ אחד בשביל לקבל שנימ, מותר ללכת בכל פעמ רק צעד אחד, לא שנימ. מותר ללכת רק למעלה, וא ור ללכת למטה. וכשמגיעימ למעלה, אפשר לע שות כבר מה שרוצימ"... והמ ר מובנ.. • חנוכה שמח! נס פך השמן או גבורת המכבים?