שביעי

שממודרימ מ דר היומ של האליטות יוצרימ שינוי אמיתי. אני לא טוענ שטראמפ אומר את האמת על הכל, אבל אני בהחלט חושב שהוא הרבה פחות ג רוח מאשר הממשל הקו דמ. השמאל האמריקני רואה בישראל אויב של זכויות האדמ ומחבק את העולמ הערבי. טראמפ לא כזה. ואני אוהב את זה". 35- אתה חי בישראל כבר קרוב ל  שנימ. במבט לאחור, אתה מרוצה מהבחירות שעשית? ”לגמרי. אני מקפיד לזכור זאת כל יומ. אני חי בעפרה ומודה לאל שאני במציאות הזו. אבל עדיינ, אינ מה לעשות, אני ע וק בשאלות נו קבות על החיימ שלי כיהודי. בכל פעמ שאופפימ אותי ימני שאלה, וזה קורה כמעט כל שתי שניות, אני ומתפלל. זו בעצמ Restart מיד עושה המשמעות של להיות יהודי, לא?". קח מקל, קח תרמיל נצר, בא מיכאל בשבילכמ, מת חיל ופ ופ להתבגר. לפתע, בלי התראה מוקדמת, התפרצו לחייו דאגות ומחשבות הפוקדות בדרכ כלל אנשימ צעירימ בהרבה. ”הרבה שנימ לא ייח תי חשיבות רבה לענייני פרנ ה", הוא אומר בחיוכ. ”כלומר, תמיד עבדתי, תמיד יצרתי, אבל בלי מחשבה אמיתית על העתיד. על מה ילד יומ. היה לי ברור שהדברימ י ת דרו מעצממ. המדהימ הוא שזה באמת קרה. מישהו למעלה תמיד שמר עלי וכיוונ את דרכי בצורה מעניינת ונ כונה. המשפט ’ישועת השמ כהרפ עינ' הוא הרבה יותר מאשר עוד פ וק עבורי. זה מוטו. זו דרכ חיימ. ”והנה, בחודשימ הקרובימ המש פחה צפויה לשוב ולגדול, ועמ כמה שזה ממלא אותי באושר ובשמחה, פתאומ אני מוצא את עצמי דואג, חושב על העתיד. דאגות של ראש משפחה, אתה יודע. שלא יח ר לאפ אחד מהילדימ דבר, שהנכדימ יחיו בשפע. אינ לי פק שזה יתממש. ’ישועת השמ'. אבל כנ, מה לעשות, אני מוצא את עצמי ע וק בשאלות נוקבות לגבי העתיד". דבר אחד ח ר לו בעיקר, ”במשכ שנימ נהגתי לצאת למ עות רגליימ ארוכימ ברחבי הארצ", הוא מ פר. ”הייתי עוזב הכל, את המשפחה, את דפו החיימ השגרתי שלי, ומתמ ר למ עות. עינ גדי, ימ המלח, רחבי ישראל. ההליכה בשבילימ הללו, בלי תאריכ יעד מתי אשוב הביתה, היתה עבורי דלק רוחני. זה הטעינ אותי ויצק משמעות לחיי". כמה זה ח ר לכ?  ”כבר שנתיימ לא יצאתי למ ע. בלי ההליכות האלה, רק אני המקל, תיק הגב והדרכ, אני מרגיש מעט ח ר אנרגיות. כבוי". עד היומ נותרה צליעה ברגלו, זכר למחלת הפוליו שתקפה אותו ביל 11 דותו וכמעט גרמה למותו. בגיל חזר מלבנונ לארה"ב, ונהג להעתיק חוברות קומיק כדי ללמוד ציור. במיוחד אהב את ציורי הקומיק של ניל אדאמ . הוא למד ציור באוניבר יטה, ומיד לאחר ש יימ את לימודיו נפגש, כמעט במקרה, עמ אדאמ שהציע לו לעבוד אצלו. הע בודה הזאת פתחה בפניו דלתות והוא התחיל לעבוד במקביל בשתי חברות הקומיק הגדולות ביותר בארה"ב - . בינ השאר Marvel ו- DC Comics צייר את ופרמנ, באטמנ, וונדרוומנ ועוד דמויות מוכרות. כמעט בנ לילה הפכ נצר לכוכב על בשמי הקומיק האמריקני. הוא זכה להערצה רבה, והתגמול בעבור יצירותיו היה יותר ממרשימ. אבל דווקא אז, באמצע שנות העשרימ לחייו, בשיאה של ההצלחה, החליט לפרוש. במשכ ארבע שנימ התהלכ ברחבי ארה"ב כשהוא ח ר כל וניזונ בעיקר ”מאנרגיות אדירות שקיבל תי מהיקומ", לדבריו. כשהיה זקוק למזומנימ, היה שב ל טודיו, מצייר, חו כ כ פ וממשיכ בנדודימ. בתחילת שנות השמונימ, לפני שהשלימ את תהליכ הגיור, יצא נצר ל עוד את אביו בשנותיו האחרונות. הרעיונ לחזור ללבנונ התאימ לו. ”המטרה שלי היתה להגיע לישראל, מישהו הדליק אותי על המדינה הזאת והחלטתי שאני חייב להגיע אליה, חשבתי שמלבנונ זה יהיה יותר קל", הוא נזכר. את מלחמת שלומ הגליל חווה מהצד הלבנוני. ”זה היה 1982- ב מדהימ. התרגשתי מאוד", הוא משחזר בחיוכ, ”אבל בעיקר רציתי כבר לה גיע לישראל". "פעמ הגיעו חיילי צה"ל על טנק מהמפקדה הקרובה וחיפשו מתקנ פנצ'רימ. דיברתי איתמ כי ידעתי אנגלית, אבל התקשיתי לתת להמ הוראות לדרכ המפותלת שביקשו. המ הציעו לי לבוא איתמ והעלו אותי על הטנק, וככ נ ענו בכל הכפר עד לביתו של הפנצ'ר מעכר. כל הכפר דיבר על זה, איימו על אבי שאני פעם הגיעו חיילי צה"ל על טנק וחיפשו מתקן פנצ'רים. התקשיתי לתת להם הוראות לדרך, אז עליתי לטנק ולקחתי אותם לפנצ'ר מעכר. כל הכפר דיבר על זה, איימו שגורמים קיצוניים יפגעו בי. אבא רתח עליי, אבל תמך בי מולם בטעם של פעם. נצר )שני משמאל( בפסטיבל קומיקס בארה"ב בצעירותו ילדים של החיים. מיכאל )במרכז( לצד אחיו הגדול רון ואחותו הקטנה דון 22.12.17 | ד' טבת תשע"ח | 286 גיליון שביעי | 34