שביעי

22.12.17 | ד' טבת תשע"ח | 286 גיליון שביעי | 38 יוני רוטנברג דער יארצייט או מה הכריחני לתפילת בלהות בליל שבת קהילת 'חיבת הערינג', כמוה כמיקרו-קוסמוס של כל גווני הציונות הדתית. כלומר, אלה החיימ במרחב שבינ גבעת שמואל לכפר גנימ ג' בפתח תקווה. איזו יהדות שו רשית נ וכה בהמ, עוברת ונשזרת לה מני ימי בני עקיבא העליזימ בהמ "רקדנו ביחד הבנימ והבנות מהשבט, והשמיימ לא נפלו" )צחוק משתעל תחת השפמ, וצידוד המבט לידיד משופמ לצורכ קבלת אישור(, ועד ימינו אנו בהמ ה מארטפונימ שלהמ מצלצלימ בקול רעש גדול שעה שהמ שכחו להדליק את מכשיר השמיעה ותחושה ברגל המ איבדו כבר במלחמת העצמאות )או כשמוטק'ה בגד"ש פ פ את הגומה, וקיפח את שוקו של נעמנ במכת טוריה אימתנית(. עלי לציינ לשבחה של הקהילה, שחזנימ בעלי נו ח אכנ יש בה, הגמ שהוא נו ח דויטשלנד ח ר העיצורימ ורב התנועות. ודוקא אחרי הקדימי זה, הריני לפלוא ולהתפלא על אותו ליל שבת בו בלל החזנ נו חי מנחה של שבת עמ צלילי איכה, ובכל אחד מהמ הוא עושה שפטימ גדולימ, ת ס נ כ ת י ב ת ו י ש ע מ איור: אלחנן בן אורי