שביעי

19.01.18 | ג' שבט תשע"ח | 290 גיליון שביעי | 34 מאחת לשניה. כולמ רצו להיות איתו תמיד, בלב רחב וצחוק ויוזמה, וגמ אחרי שהגיע לישיבה מהתנדבות לילה במד"א, הוא היה יושב ללמוד דר בוקר שלמ. כמוהל, הוא היה עושה בריתות בלי תמורה. נו ע יומ לפני הברית לבדוק מה שלומ הילד וחו זר אחריה לראות מה מצבו. הוא נ ע לכל מקומ ולא ה כימ לקבל כ פ. היתה לו מידת ח ד גדולה ואהבה לכל אחד, לכל יהודי. זה היה דבר חריג בעוצמתו". ”להשלים את משימתו" הרב דודקביצ', תושב השומרונ זה שנימ, היה בינ העולימ הרא 40- כ 51 שונימ לקדומימ. הוא שירת בגדוד של חטיבת גולני בימי מלחמת לבנונ הראשונה, ובמקביל לתפקידו כרב הישוב יצהר הוא משמש גמ כראש ישיבת רועה ישראל במקומ. הרצח הטראגי של הרב שבח הציפ אצלו לא מעט רגשות, וגמ ת כול כלפי ההת נהלות של ישראל כמדינה. בהלוויה, כש פדת לרב רזיאל,  אמרת ש"אנחנו מתמגנימ בזמנ שהמ צריכימ להתמגנ". ”כשיהודי נפטר והוא ח ר בעולמ, צריכ להשלימ את המשימה שלו. אח רימ צריכימ להמשיכ אחריו. כשא דמ נופל כשליח ציבור על קודשי האומה, הציבור צריכ להמשיכ את תפקידו. בכל פעמ שפוגעימ ביהודי, בעצמ פוגעימ בכל יהודי באשר הוא. לכנ הוא שליח של כולמ. ”המציאות שמצפימ מאיתנו לחיות חיימ זהירימ מחייבת התייח ות של הציבור. שמימ לנו הגנות ומבקשימ מאיתנו לחיות בזהירות, אבל אלו נהלימ שהערבימ פטורימ מהמ. הגדרת מצוות יישוב הארצ, זה אומה ששבה לארצה ומתנהגת כבעלת הבית, בצו רת חיימ טבעית ’כאדמ העושה בתוכ שלו', כמו אדמ שחי באופנ טבעי בביתו. המציאות שעמ ישראל כולו חי במיגונ, שיהודי לא יכול לקנות בביטחה בחנות באבו די , או שהוא מתקשה לנ וע בביטחה בשועפאט, למרות שהמ חלק מהרשות המוניצי פלית של ירושלימ, ובאותו זמנ ערבימ יכולימ לה תובב חופשי באיו"ש ולא צריכימ רכב ממוגנ ירי, זו מציאות לא טבעית. כעמ, אנחנו לא צריכימ להשלימ עמ התופעה הזאת. אנחנו לא צריכימ לחיות בחששות ופחדימ ולהיות ממוגנימ. זאת השאיפה, וצ ריכ להעמיד אותה מול העיניימ. צריכ לחזור לחיות בצורה בריאה". זה דבר שקורה לדעתכ רק  באיו"ש, או בכל המדינה? ”זו בעיקר מנטליות לאומית. בעי נינו, כלאומ, זה טבעי. כל השנימ אנחנו במגמת התמגנות, בבתי ה פר, בבתי הקפה ועוד. גמ אמ אינ פתרונ אופרטיבי, המגמה צריכה להיות שזה לא דבר נורמלי. ישראלימ לא אמו רימ לשבת בבתי קפה עמ אבטחה. זה תהליכ שצריכ לבחונ איכ נגמלימ ממנו. העמ צריכ לזכור שזה מצב לא נורמטיבי, גמ אמ יקח זמנ לשנות אותו. בשומרונ יש מארבימ שערבימ עושימ על יהודימ בזריקות אבנימ תכופות, והיה הרצח של רזיאל - אז אנחנו צריכ לח ומ להמ את צירי התנועה שבח ותמ המ נמלטימ. אנ שישה ימים בלבד לפני הירצחו, הרב רזיאל שבח ז"ל חגג יחד עם קרוביו את האירוסין והחינה של אחותו עטרת עב"ל עמית. צלם , מכיר היטב את המשפחה, עוד מהימים אודי ציטיאט ’שביעי', בהם אחותו עדי למדה באולפנת אמנה בכפר סבא עם יעל, אלמנתו של הרב שבח. ציטיאט הוזמן לתעד את האירוע, ולא יכול היה לשער שהתמונות במצלמתו יקבלו ערך סנטימנטלי כל כך מצמרר ויתבררו כתמונות האחרונות בחייו של הרב שבח. ”כשקיבלתי את ההודעה שהרב רזיאל נרצח, הייתי במהלך צילום של משחק כדורסל, ומאותו רגע הייתי בסערת רגשות ולא הייתי מסוגל לתפקד", משחזר ציטיאט. ”הוא היה אדם חם ומדהים, איש יקר שכולו חסד, ואני מודה על הזכות שניתנה לי לצלם את האירוע האחרון בו השתתף בחייו. תמונות, ממש כמו 1,600- ”במהלך האירוסין והחינה צילמתי כ חתונה, בגלל שנקשרתי מאוד למשפחה. לפני שעזבתי את האולם, התחבקתי עם רזיאל ואמרתי לו ’אני מאחל לך רק טוב, ותמשיך // אהרל'ה ויסברג • להיות מי שאתה'". " תמשיך להיות מי שאתה ”חיבקתי את הרב רזיאל ואמרתי לו: "כששמעתי על הרצח נפער לי חלל בלב, איבדתי בני משפחה קרובים וגם יותר מידי תלמידים וחברים. היה לי קשר קרוב עם רזיאל וקיבלתי כמו דקירה בלב, ועם הזמן היא לא פגה, היא יותר ממוקדת. זה בהחלט כאב גדול מאוד" 90 צילום: מרים אלסטר, פלאש צילום: אודי ציטיאט "תפקידה של המדינה להבהיר למחבלים שעומד מולם צבא איתן". הלוויתו של הרב רזיאל שבח הי"ד