שביעי

19.01.18 | ג' שבט תשע"ח | 290 גיליון שביעי | 38 יוני רוטנברג ת ס נ כ ת י ב ת ו י ש ע מ איור: אלחנן בן אורי צא ולמד כיצד עושים מחלוקת שניהמ בעלי צורה, שמ להמ ותואר להמ וזקנ מלבינ נאה ומ ו שני יהודים היו בעירנו. רק. שניהמ יודעי פר, בקיאימ במקרא ומשנה, דקדוקי הלכות ודקדוקי ופרימ משנה וגמרא, מדרש ורמז פרי ו פרא. שניהמ אפ מתהדרימ במוצאמ ושושלתמ המפוארת, המשתרכת וחורזת דורות של תלמידי חכמימ עד זקנ זקנמ הגאונ. וכשמ ששניהמ יהודימ ומקפידימ בהלכות, ככ שניהמ שונאימ זה את זה תכלית שנאה. אומר אני תכלית שנאה, ללמדכ כי אינ זו ממינ השנאה הרפויה שהתחדשה בדורות האחרונימ, מינ שנאה הבלולה ביפיפות הנפש והפוליטקלי-קורקט, אלא שנאה של הדורות הקודמימ - יוקדת ושו רפת, מכלה ומשמדת, בה כל אחד מוציא את חבירו מכלל ישראל ומורידו ואינ מעלו לעולמ. ואדרבה, טוב הוא הגוי מזה המתכנה ישראל, שזה תוכו כברו וצועק קבל עמ ועולמ 'הו הו, הנה אני גוי ומרוחק תכלית ריחוק מנ המקומ ומצוותיו', וזה מתהדר בציצית ארוכה וקפוטה ומצווח ועולה 'אני יהודי אמיתי, לי נאה לשבח לי נאה לפאר, לי הקוגל ולי היי"ש'. נו, אז מה עבירה יש בידו אמ כנ, הלא רוממות הקוגל בפיו ומה לנו יותר מזה. זו אכנ קושיה שיש לפלפל בה מכאנ ומכאנ, לצדד בה לכל מיני צדדימ, ומי לנו לפלפל ומי לנו לעיינ במילי דעלמא יותר מהעיתונאי היהודי הזכור לנו ממעשיות בית כנ ת קודמות. "הנה שניהמ שורשמ וגזעמ מקהילת וורמייזא המעטירה", לובש הוא את הדרת ידענותו עוד בטרמ ה פיקותי לפ רו שאלתי, "אמ הקהילות, ראש לכל ערימ )או שמא אומרימ היומ ראשת? יי כר פיהמ של