שביעי

19.01.18 | ג' שבט תשע"ח | 290 גיליון שביעי | 44 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה 90 צילום: נועם מושקוביץ', פלאש בּוּצ' רוֹבֶּר וֹנ ב כ הכול רצה לבנות למשפחתו בית בצלע הר, אבל אז התחילו הרשויות להתנכל לו, והוא מצא את עצמו מ ובכ בפשע אכזרי ובמנו ה על חייו. ברומנ המתח של י ג'יי בוק , המבו על יפור אמי תי, פקח הציד ג'ו פּיקֶט יוצא בעקבות העבריינ הנמלט למרדפ עוצר נשימה בנופימ הפראיימ של רכ הביגהורנ בוויומינג. כשהוא מגלה את המניעימ האפלימ של שולחיו, הוא מבינ שעליו להתייצב לצידו של אדמ יחיד מול מנ גנונ אלימ ומ וכנ, והמרדפ אחר הצדק הופכ לבריחה לחיימ ולמוות. המחבר לוקח את הקורא אל מרחבי הטבע המ פעימימ של המדינה הכי פחות מיושבת באמריקה, והאהבה שלו לתושבי האזור, החי והצומח ניכרימ ב פר. ככה זה אצלנו רות עציון / אייר: ינון פתחיה הוצאת 'המועצה האזורית הר חברון' עמ' 58 המתנחלים ההתגייסות היישובית כשאמא • יחסים בין ותיקים לחדשים • תרבות הסינג'ורים ספר חדש מציג את חיי המתיישבים בהומור וביקורת עצמית • הולכת ללדת יי ג'יי בוק נקודת שבירה / מאנגלית: יואב כ"צ עמ' 360 / ' הוצאת 'עמ עובד מלכתחילה לא התכוונתי לכתוב על פר זה, אבל הרצח הנורא של הרב רזיאל שבח מעט לפני כתיבת ביקורת זו, הוביל אותי לבקש נחמה ואולי גמ להעניק נחמה במעט למתיישבימ היהודיימ בכל מקומ שהמ. ה פר הזה, שנכתב לכבוד חמישימ שנות התיישבות ביו"ש, מתאר את הווי החיימ והתרבות הייחודית של ההתיישבות )בפרט בהר חברונ( באמצעות איורימ יפימ וכתיבה ילדותית ומשעשעת. פ קה אחת מטיבה לתאר את חו ר האמונ והפחד בעת הזו של ילדימ יהודימ כלפי האוכלו יה הפל טינית, טוב יותר מאלפ ראיונות בטלוויזיה של פרשנימ מטעמ עצממ שאינמ מתייאשימ לצייר לנו עתיד ורוד אמ רק ייעשו ויתורימ. "כשו תיקי הישוב בכל שנה מ פרימ / על ימימ קדומימ, התחלה, קוצימ ודרדרימ / יש דבר אחד שאני לא מאמינ שהוא ייתכנ / באמת המ עשו קניות בכפר השכנ?". ככ בדברימ פשוטימ אפשר ל כמ חלק ניכר ממה שמתחולל פה בעשורימ האחרונימ. אבל כמובנ לא רק ערבימ מוצאימ את מקוממ בדפי ה פר, אלא גמ פי ות חביבות של ידע ששמור רק למי שמכיר היטב את החיימ היישוביימ. "כשחזרתי מחוג אורג נית/ ראיתי את הרכב שלנו בחניה של הגנ. חיכיתי רבע שעה ליד המכונית, עד שהב נתי זו תמ עוד רנו לוגאנ". והנה גמילות ח דימ ודאגה הדדית שקיימת רבות בישו בימ. "כשאמא נ עה ללדת - כל השכונה התגיי ה. שתי שכנות במטבח, אחת בחדר כבי ה... כל ככ הרבה זוגות ידיימ בתוכ הבית פנימה וכולמ יחד לא ממש מצליחימ להחליפ את אמא". ה פר חביב מאוד, ומכיוונ שניכר שהוא מתאר פה ושמ את הר חברונ, עולימ מטבע הדברימ הבדלימ בינ ישובי איזור זה לי שובימ באזורימ אחרימ. ישובימ שבהמ יש אוכלו יה חילונית ושהנערימ הדתיימ מתאפקימ שלא לשאול אותמ לתוצאה של 'מכבי' מליל שבת )האמת היא שרוב המ שחקימ גמ ככ בימות החול(, ביקור באלונ הבודד בגוש עציונ וכו'. אבל רוב התו כנ יכול בקלות להתייח לכל ישוב אחר ביו"ש. בדוגמה הבאה למשל בולטת מאוד האחווה והרגש כלפי מלימ שמזוהימ עמ הישוב: "בקיצ, בטיול המשפחתי לצפונ / ירדנו ברכבל, השקפנו על החרמונ / צע דנו בנחלימ-בזויתנ ובזאכי / טבלנו במימ עמ אבובימ וקיאקימ / אבל הכי מרגש היה פתאומ כשחלפ מול פנינו האוטובו המוכר של המועצה שלנו". הרבה הומור וביקורת עצמית מודעת כלפי החולשות של המתגוררימ בישו בימ, וה גנונ מזכיר )איכ לא( את ג נונו של אורי אורבכ המנוח. את תרבות ה ינג'ורימ, יח ימ בינ ילדימ למשפחות ותיקות לילדימ למשפחות חדשות ועוד. בימימ כאלה, שבהמ מנ ימ לגדוע מחבלימ באכזריות את שגרת החיימ בישובימ, טוב • להיזכר בכל הדברימ הטובימ שיש.