שביעי

26.01.18 | י' שבט תשע"ח | 291 גיליון שביעי | 30 חיימ, עשינו הכל ולצערנו הוא נפטר'. המוח שלי לא מעכל. לא קלטתי. כולמ התחילו לבכות מ ביבי ואני חיכי תי לפאנצ', אבל לא הבנתי שהפאנצ' היה כבר. ני יתי למצוא חלונ לנשומ בו, וכולמ העיפו אותי כי בכל מקומ יש מלא צלמימ ואנשימ ואני רק מח פשת מקומ לפרוק את עצמי. הייתי בהי טריה מאוד גדולה, פחדתי שאני הולכת לאבד את עצמי. עד שמצאתי איזה מקומ שממש התפרקתי שמ. ”נכנ תי לחדר של רזיאל, אמרתי איתו ’שמע ישראל' ועשינו קריעה. ואז פתאומ נכנ ה לי בהירות כזאת מה אמור לקרות, פתאומ המושג ’במותמ ציוו לנו את החיימ' היה מאוד חי". שבת ראשונה בלי רזיאל ”בשבת בבוקר, עובדיה שאל אותי בגנ השעשועימ ’אמא, אבא בבית כנ ת?', עניתי לו ’לא, אבא בשמיימ, אתה זוכר?' והוא אמר ’אבל אני רוצה שהוא יהיה בבית כנ ת. מי יקח אותי לנשק את פר התורה?'. ההבנה שאינ אבא היא תפי תית יותר, של זיכרו נות מתוקימ. ”הבנות שלי שורקות שירי שבת מגיל מאוד צעיר. אנחנו משפחה כזו שעוברת על כל הזמירונ. רזיאל היה קונה די קימ כדי שנכיר את השירימ והיה מאוד מחובר לעניינ הח ידי. בשבת האחרונה הילדימ שרו. אני לא הצלחתי לשיר, אבל מאמינה שזה יחזור לאט לאט. אני מלאת אמונה". הילדים ”בבית החולימ אמרתי לעצמי יש תבח שמו לעד שיש לי שישה ילדימ. כל השנימ האלה אמרו לי ’אולי תפ יקי?', ’אולי תרווחי יותר בינ ילד לילד?'. עכשיו שואלימ אותי איכ א תדר עמ כל השישה, ואני לא מבינה איכ הייתי מ תדרת בלי. בבית החולימ, למשל, כל מה שרציתי זה להיות עמ בניה. ”אנחנו יותר ע וקימ בלעכל את הטייטל יתומ ואלמנה, מלבד עיכול החו ר המאוד גדול שאינ דרכ לתפו . רננה לא מוכנה שיוותרו לה או ירח מו עליה. התיוג כיתומה מפחיד אותה. נעמי בכלל לא משתפת כרגע, היא ומרימ בגיל שצריכ לעבוד על שי מור זיכרונות ורגעימ שיקחו הלאה. על שלושת הקטנימ אני לא משלה את עצמי, המ לא יזכרו. ”עד השבת הייתי בטוחה שעובדיה כבר שכח, כמה שזה מוזר. הוא אמר ’אבא שלי מת', אבל לא תפ את זה. בשבת הוא פתאומ תפ את זה, אבל מהר מאוד התגבר. כל הזמנ דיברנו על הקבר של אבא. הרצונ של עוב דיה לבקר את אבא היה מאוד בכמיהה כזאת, זה המקומ החדש של אבא. הלכנו לשמ גמ השבוע, לשימ אבנ ולשחק קצת עמ מה שמ ביב, עכשיו עובדימ שמ על הפיתוח. ”הילדימ המ המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל. יכולתי להיות אלמ נה גלמודה ולשבת פה לבדי, אבל יש לי שישה ילדימ חיימ ושמחימ, וכל ככ הרבה אנשימ מ ביבי, וזה מדהימ. היה כאנ אבל משפחתי אחד גדול, עמ ההורימ, האחימ וכל חוות גלעד". הזוגיות ”בערב הראשונ של השבעה פתאומ זה נחת עלי. אני יושבת עמ חברות ואומרת להנ ’אתנ קולטות שאני אל מנה? כמו הזקנה הזאת מהמומינימ'. זה לא התכתב לי עמ הדמות שלי, אפ פעמ לא הייתי אישה אפרורית כזאת. בטבע שלי אני מתקדמת. אז כאילו לא תואמ אותי לקבל מינ כזה כוח שלילי מושכ למטה, לא תואמ אותי בכלל וגמ לא את הילדימ שלי. ”אומרימ שהנשמה נשאלת כשהיא יורדת לעולמ אמ היא תהיה מוכנה לעמוד בגזרות שיהיו לה בעולמ הזה. אני חושבת שכנ ידעתי בתוכי עמ מי התחתנתי, ידעתי שזה זמני. לא חש בתי שזה יהיה כל ככ מהר, אבל תמיד יש את ה'הוא כזה מושלמ'. המריבות בבית החולים אמרתי לעצמי ישתבח שמו לעד שיש לי שישה ילדים. תמיד אמרו לי ’אולי תפסיקי?', ’אולי תרווחי יותר בין ילד לילד?'. עכשיו שואלים איך אסתדר עם כל השישה, ואני לא מבינה איך הייתי מסתדרת בלי. אנחנו יותר עסוקים בלעכל את הטייטל יתום ואלמנה צילום: נעמי מלאכי "אני אלמנה עם שישה ילדים ואני לא מרגישה נטל על אף אחד". יעל עם ארבעה מילדיה השבוע בביתם בחוות גלעד