שביעי

26.01.18 | י' שבט תשע"ח | 291 גיליון שביעי | 34 לא יודע מה מיוחד, אנחנו אנשימ רגילימ, מנהלימ חיימ נורמליימ ומ שעממימ", עונה לי אריאל גרינגליק בפרצ של חו ר מודעות עצמית, כשאני מנ ה ל חוט ממנו יפור מע ניינ מהווי החיימ בפארנ. כמה שעות אחר ככ, ככל הנראה אחרי חשיבה קדחתנית עמ אשתו, הוא שולח לי ווט אפ מ ופק: "אולי זה שכמעט כל ערב אנחנו יוצאימ למדבר, מחפשימ זאבימ, מ תכלימ על כוכבימ, נתק עימ עמ הג'יפ ומחלצימ באמצע הלי לה. פשוט בשבילנו זה כבר יומיומי". בכל אופנ יש משהו. אריאל וי כה גרינגליק המ זוג באמת לא שגרתי, שמחובר לחקלאות ולאדמה בצורה מאוד נדירה. באוהל מונגולי, במושב פארנ שבלב הער בה, המ מגדלימ את בנמ יני יחד עמ אלפי דונמימ של פלפלימ בשלל צבעימ. הפלפלימ המ לא עבודה, אמ אתמ שואלימ, המ אורח חיימ. אורח חיימ של אנשי אדמה מהזנ הנכחד, שכשהמ מחליטימ לצאת לבילוי זוגי, ברור לשני הצדדימ שהכוונה למדו רה על צוק בלב המדבר, עמ גיטרה ומרק חמ. שניהמ לא הגיעו מעולמ החקלאות, אבל נמשכו אליו מגיל צעיר. אריאל ( גדל במושב מירונ, קצת צפונה 24) מפארנ, לזוג הורימ מחנכימ. בצעי רותו נהנה לעבוד אצל שכנ שהחזיק מעט גידולימ, אכ לא יותר מזה. כש גדל מעט, עזב את תיכונ כפר בתיה בו למד, ו'ה תובב בגבעות' - כמו שהוא מכנה זאת - תוכ שהוא מעמיק את הקשר עמ עולמ החקלאות. הימימ האלה נטעו בו את התובנה שהחק לאות היא הייעוד, וההחלטה גמלה בליבו - ללכת למקומ שבו יוכל לה תמקצע בצורה רצינית בתחומ. ככ, אחרי ופ שמינית, הוא מצא את עצמו ב'חווה של עומר' בבקעת הירדנ, עובד במטעימ מבוקר עד ליל. תוכ כדי שהותו שמ, הוקמה במקומ ץ ק , ו ר י ממ ו ת ר כ ו מ ה ה י צ ז י ל ווי י צ ה מ ח הר לי ו ג ונ מ ל ה או ב , ת ו ח פ ש מ 1 0 0 ן י ב ד י ח י תי ד ג זו ם ה כש , י נ ת ח ד ק ה ם י י ח ה ן ר א פ ב ם ת יי ח מ ל ים ל פלפ ם י ל ד ג מ יק ל ג נ רי ויסכה ג יאל אר : בט ש ב ו " ט י פנ ל ע ג ר • דות באג מו כ ם י י ח רבה ו הע ב בל ש 2 0 1 8 ל וד מ , ת ו י צ ו חל • חד כ נ ה מהזן ה מ ד א י ש נ א ם ע ן ו י א ר ד ו ד ים י ח : ם ו ל י צ / / ג נבר ט ו ר וני י