שביעי

26.01.18 | י' שבט תשע"ח | 291 גיליון שביעי | 44 , חפשו בגוגל 'מורשת הגליל' 052-3246827 שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי ……… שבתאי שירן מפת הדרכ י ם אמר ר' יוחננ: עשר מ עות .... גלתה נהדרינ ... מירושלימ ליבנה ... ומציפורי לטבריא. וט בריא עמוקה מכולנ... ומשמ עתי דינ ליגאל" )ר"ה לא, ע"א(. ועל ככ אומר הרמב"מ, "וקבלה היא שבטבריא עתידינ לחזור תחלה, ומשמ נעתקינ למקדש" )משנה תורה, שופטימ, נהדרינ, י"ד, י"ב (. העיר שממנה תתחיל הגאולה היא יעד הטיול הנוכחי. מ לול קצר ובו אבני פינה בתולדות העיר. טבריה נו דה כחמישימ שנה לפני חו רבנ הבית ונקראה על שמ הקי ר טיב ריו . חז"ל קראו על השמ הזה: "טבריא - שיושבת בטיבורה של ארצ ישראל... שטובה ראייתה" )מגילה ו, ע"ב(. כאמור, לכאנ נדדה ה נהדרינ, כאנ נחתמ התלמוד הירושלמי, ובטבריה נקבעו כללי הניקוד הטבריאני המשמשימ עד היומ. נתחיל בגנ הארכיאולוגי הנמצא בלב העיר ברחוב הבנימ ובו שרידי בית כנ ת עתיק מהמאה הששית ל פירה. לא הרבה נותר מבית הכנ ת. השריד העי קרי הוא קטע מרצפת פ יפ , שבזמנה עוט רה בדגמימ גאומטריימ נאימ. במרכזה זר וב תוכו כתובת בלשונ היוונית המזכירה את שמ התורמ, פרוקלו בנ קרי פו . מעניינ, נכונ? תופעה שחוזרת בהרבה אתרימ ארכיאולוגיימ - נשכחו המתפללימ ונשכחו הגבאימ, רק שמ טבורה של ארץ ישראל בית הכנסת שחרב ושוקם • שרידי בית הכנסת העתיק מהמאה הששית לספירה שנות טבריה 2000 שבתאי לוקח אתכם למסלול של • מספר פעמים עד לימנו אנו התורמ נשאר לדורות. משני צידי הזר נזהה לולבימ ואתרוגימ, אגודימ דווקא כמנהג יהודי תימנ. מוטיב ארבעת המינימ הוא מו טיב נפוצ בבתי כנ ת מאותה התקופה ומ מל את השאיפה לבית המקדש. מ כת ראש השנה מ פרת ש"כשחרב בית המקדש התקינ ריב"ז שיהא לולב ניטל במדינה כל שבעה, זכר למ קדש" )ר"ה, ל, א(. מהגנ הארכיאולוגי נמשיכ רגלית מעבר לרחבת הזכרונ אל בית הכנ ת 'עצ חיימ' של ר' חיימ אבולעפיה. ר' חיימ הוזמנ על ידי דהאר אל עומאר, שליט הגליל, לשוב מאיזמיר ולחדש את היישוב היהודי בטב .1740 שנה, בשנת 70 ריה שהיה הרו מזה כשהגיע הרב אבולעפיה בראש משלחת של עשרות אנשימ, קיבל אותו דהאר אל עומר בכבוד, "הלבישו לבוש יקר הערכ כלבוש מלכות. וכל אשר שאל ממנו הרב לא ח ר דבר". בעיר נבנה בית כנ ת "נאה ומפואר מאינ כמוהו בכל ארצ ישראל", על חורבות בית הכנ ת העתיק שבו התפלל האר"י. בית הכנ ת חרב ושוקמ מ פר פעמימ, . בעק 1934 ובשיטפונ של 1837 ברעש של בות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט )המרד הערבי הגדול( התעכבה מלאכת השיקומ של בית ( התכנ ו ראשי 1945) הכנ ת. ב יונ תש"ה הקהילה ה פרדית בעיר, והקימו את הוועד להקמה מחדש של בית הכנ ת. בתמוז באותה השנה הופצ כרוז אשר כותרתו היתה, "מה נורא המקומ הזה, אינ זה כי אמ בית אלקימ". בעקבות זאת תרמו משפחות מטבריה את לירות א"י, ובראשית תש"י 1228 ה כומ של ( הושלמה הבניה ובית הכנ ת נחנכ. 1950) היומ זהו בית כנ ת פרדי מפואר הפועל בשבתות ובחגימ. בבנינ בית הכנ ת פועל מקווה ייחו די, אשר מחובר לאגמ כנרת והוא מתמלא ממימיה. המקווה אינו פעיל בשנימ האחרו נות עקב ירידת מפל הכנרת. הפעמ אחרונה שניתנ היה לטבול במקווה היתה בחורפ הג . (2003) שומ בשנת תשע"ג דרומה לבית הכנ ת 'עצ חיימ' נמצא בית הכנ ת של ח ידי קרלינ, הנמצא על ביתו של ר' מנחמ מנדל מוויט בק שהיה מגדולי אדמו"רי הח ידות בדור השלישי לבעל שמ טוב. ועלייתו לארצ ישראל באדר ה'תקל"ז איש המכונה 'עליית 300 ( בראשות 1777) תלמידי הבעל שמ טוב', היתה אחת העליות המשמעותיות ביותר בתולדות חדוש היישוב היהודי בארצ. בגבנו רחבת הזכרונ של טבריה, לזכר בני טבריה שנפלו על הקמת מדינת ישראל והג נתה עד עצמ היומ הזה. מ לול קצר, אכ ארוכ בשנימ וגדול בתוכ • שנות טבריה. 2000 נו, מ לול של מימין: בית הכנסת בגן הארכאולוגי וקטע מרצפת פסיפס שהתגלתה