שביעי

26.01.18 | י' שבט תשע"ח | 291 גיליון שביעי | 8 שר ו ן ר ו ט ר ילדיי לא צופים בערוץ אני לא מרשה להמ. הוא הילדים. מזמנ כבר לא לילדימ לדעתי )לפחות לפי התכנימ שאני ראיתי(. ובכל זאת, לפעמימ מתפלק לו ב'יו טיוב' איזה פרומו ל דרת ריאליטי או תחרות טיפשית כלשהי של הערוצ. באחת הפעמימ ראתה בתי הבכורה את הפרומו ל"מצווש"- ידרת ריאליטי על מ יבות בת מצווה בימינו. התוצאה לא אחרה להגיע ”אמא, אני רוצה להגיע בלימוזינה לבת מצווה שלי, ושתהיה מנ עוגה גדולה כזאת שיצאו ממנה פינצ'רימ מאולפימ שירקדו בשבילי ריקוד". ”בטח", עניתי לה מבודחת, ”אשלח גמ מטו בשמי הארצ עמ כיתוב ’עמליה חוגגת בת מצווה'". ”כנ", היא התלהבה. כשהיא פ פ ה את הבדיחה הבנתי שזוהי כנראה תמצית הבעיה - הדור הזה איבד כל פרופורציה. זה לא ממש באשמתמ. העולמ נורא מבולבל, מלא בשפע והזדמנויות נגישות. אבל התוצאה היא הרת א ונ. בת מצווה ממוצעת היומ היא אירוע שלא מבייש חתונות מנ המניינ- די.ג'יי, בוק, עוגת בצק וכר, צלמ מגנטימ, הפעלה מדליקה, קייטרינג ואולמ ו... נפרדנו ש"ח כמו כלומ. שלא לדבר 25000- מ על ההשקעה בהפקה, והעלאת הציפיות האישיות והחברתיות, בדיוק בגיל הכי קריטי וח ר ביטחונ מבחינה חברתית. כל אחת רוצה שהאירוע שלה יבלוט, שאפ אחד לא ישכח אותו, ובו בעת רוצה שיהיה כמו של כולמ. כל התענוג הזה יש בכוחו להעלות את מפל המתח והלחצ הנ אצל הבנות והנ אצל ההורימ. מודה שלא כל ככ הבנתי על מה כל המהומה, במיוחד שנראה כאילו מפ פ ימ את העיקר ונטפלימ רק לתפל. ”אני חגגתי בת מצווה באולם של בית ה פר עמ במבה ובי ספורט לי", ני יתי להוריד ציפיות. ”זה היה פעמ", התחצפה הקטנה, ”היומ כולמ עו שימ אירוע", היא ענתה את התשובה הק בועה והמוחצת, כי מי יכול מול ה"כולמ" הזה? ”בואי נתרכז בעיקר", אני מנ ה שוב, ”את עומדת להגיע לגיל מצוות, להיות אישה. זה ממש מרגש, אבל לא מחויב לעשות כזה נשפ. גמ לפי ההלכה אנחנו לא מחויבימ ב עודה. בואי נעשה משהו משמעותי, נלמד יחד ונעשה יומ מ כת, ניזומ מפעל של ח ד לפי הרצונ שלכ. זאת הרי המשמעות האמיתית של בת מצווה". אבל כל המילימ נזרקו על קיר אטומ ”אני מוכנה לוותר על הלימו זינה. אשמור אותה לחתונה", היא ענתה. לא כע תי, כי אני מבינה שההורמונימ בגיל הזה מונעימ מהמוח לעבוד כראוי, אבל הייתי מאוד מתו כלת. דמיינתי את עצמי מגיעה לערב הבת מצווה, אחרי שהוצאתי כומ מכובד מכי י )שאינ לי(, אחרי ש חטתי כל דקה פנויה )שאינ לי( בכדי להפיק את אירוע החלומות שלה, רק בשביל להגיע לערב האירוע ושהיא תבכה שהבלונימ ירוקימ ולא ורודימ כמו שהיא ביקשה. אני רוצה להגיע בלימוזינה לבת מצווה שלי, ושתהיה עוגה גדולה שיצאו ממנה פינצ'רים שירקדו בשבילי". "בטח", עניתי לה מבודחת, "אשלח גם מטוס בשמי הארץ עם כיתוב 'עמליה חוגגת בת מצווה'". "כן", היא התלהבה. כשהיא פספסה את הבדיחה הבנתי שזוהי כנראה תמצית הבעיה ידעתי שלא אוכל לעמוד לא בלחצ שלה ולא באכזבה שלה, בחו ר הכרת הטוב. ”תנ י להכיל את האכזבה שלה. מותר לה" ני תה חברה לייעצ. אבל אני ידעתי שעד כאנ. גמ לי יש את הגבול שלי. ישבתי עמ הילדה לשי חה כנה מלב אל לב, התנצלתי וה ברתי לה שאני מוגבלת ”רק אמ תוכלי לשמוח במה שיש ולהודות על ככ, אוכל לקיימ את האירוע. ואמ לא, בואי נעשה טיול רק את ואני ביחד לכמה ימימ במקומ הנשפ החלומי". הילדה חשבה קצת ואמרה ”כנ אמא, באמת נראה לי שעדיפ טיול". באותו רגע מפל הלחצ בבית ירד פלאימ, לא רק אצלי, גמ אצל הילדה. ואני ידעתי שבגלל ששמתי את הגבול, הייתי מדויקת עמ עצמי ואמרתי את האמת, הצלתי קרוב לוודאי את • מערכת היח ימ שלי ושל בתי. לשרוד את הבת מצווש shutterstock צילום: