שביעי

16.02.18 | א' אדר תשע"ח | 294 גיליון שביעי | 44 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה youtube צילום מסך: מתוך איכ משתמ שימ הפר ומאימ בהתלכדות הלאומית בימי חירומ ומה נשתנה בשפת הפר ומת מרא שית המדינה ועד שנות האלפיימ? למה פר ומאימ אוהבימ לנג ומשחקי לשונ ואיכ מגיעימ הפר ומאימ לציבור החרדי? 'דבר המפר מ' הוא פר רב חשיבות, ראשונ בתחומו, באחד הנושאימ המעצבימ את העברית היש ראלית: שפת הפר ומת. עולמ הפר ומ נמצא בכל תחומ של חיינו, מעצב אותמ באמצעות השפה, וככ גמ משנה אותה ומשאיר בה חותמ לדורות הבאימ. בא מצעות הרשתות החברתיות, העיתונות הכתובה ושאר אמצעי התקשורת, אנחנו מעצבימ את עמדותינו במגוונ רחב של תחומימ. דבר המפר מ כתוב בלשונ נגישה ובהירה, ומעניק כלימ להבנת עולמ הפר ומ והקשריו החברתיימ–תר בותיימ. ה פר מיועד למפר מימ, לחו קרימ ולקהל הרחב החשופ לפר ומות. מקראות: עיון רב תחומי בתורה הרב יואל בן נון והרב שאול ברוכי עמ' 608 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים מקראות גדולות הרב יואל בן נון והרב שאול ברוכי מחדשים את לימוד התנ"ך בפרויקט הממוקד מה למד המבקר על מעמד האישה בהקשר לרב קלנר? • בלימוד בתורה עירית זאבי דבר המפר מ / עמ' 303 / ' הוצאת 'כתר התחדשות לימוד התנ"כ בימינו היא חלק מהנ המופלא של קיבוצ גלויות ושיבת ציונ, יחד עמ התחדשות לשונ התנ"כ בארצ התנ"כ. בצד ההתחדשות הגדולה הזאת נוצר צורכ תורני ורוחני עמוק במפעל פרשני חדש לתורה. די מדהימ המפעל שנ טלו על עצממ שני המחברימ- פרויקט של ממש שמתאימ לתלמידימ, מורימ, למדנימ או מתחילימ וכל זה ב פר אחד רב עמודימ. הגרנדיוזי 929 מזכיר במשהו את פרויקט )אבל ממוקד הרבה יותר בלימוד תורה ולא בכתיבה א וציאטיבית על התורה(. ב פר הנוכחי שני המחברימ עו קימ בפרשת משפטימ וצוללימ למעמ קי ה וגיות השונות שעולות מנ הפרשה, כמו שחרור עבד ואמה; המשפט המותנה; משפט אוניבר לי; היח בינ פרשת מש פטימ לפרשת כי-תשא. המונ דרכי לימוד מתקבצות אל תוכ החיבור הזה. הי טוריה, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, מחקר וכמובנ עיונ בתלמוד. לא קל להתמצא בתוכ ה פר. הני יונ להבדיל בינ המדורימ השונימ, מבחינת גופנ, צבע הנייר, גדלי האותיות ועוד, מקשימ לא מעט על הקריאה. ניתנ אומנמ להניח שהבדלימ אלה נועדו להקל על הק ריאה, אבל לפחות עבורי היה מדובר ב רבול לא מבוטל. בתחילת כל מדור בינה בתורה, מופיע פרק קצר של דר ומבנה בפרשה. ני יונ לרשומ את הפ וקימ במב נימ פרותיימ, אבל גמ שמ הדברימ פשוט לא ברורימ ולא תמיד מופיעימ בהקשרמ, ולי לפחות גרמו לבלבול. נדמה שמחשבה נו פת בזמנ העריכה יכולה היתה להיטיב עמ ה פר. בתקופה האחרונה דובר לא מעט על מעמדנ של הנשימ בתקופה המודרנית )וב כותרות 'כיכב' שיעורו של הרב יו פ קלנר מהמכינה בעלי( וב פר זה יש התייח ות לחובות הבעל כלפי אשתו בצורה מקיפה. בפרק הפותח את ה פר נידונ מו ד 'משפט הבנות' הכולל את זכויות האישה 'שארה כ ותה ועונתה'. דבריו של הרש"ר הירש מלמדימ על ככ שיתכנ שחובות 53 ' בעמ הבעל כלפי אשתו איננ מנ התורה אלא רק מדבריהמ של חכמימ. "לפי שיטה זו" כותב הרש"ר, "...הרי שלפנינו תעודה חשו בה על מעמדה הרמ של האישה בתודעת עמנו". חיוב המזונות אינו מפורש בתורה, אלא היא פעולה רצונית שנטלו חכמימ על עצממ )כשמ שלא חייבה במפורש את האב לזונ את בנו(. בלי להתייח ישירות לדבריו של הרב קלנר, ניתנ ללמוד מככ שמעמד האישה השתנה לא פעמ במהלכ השנימ. לכנ כשמדברימ על שינוי במעמדנ של נשימ, צריכ להניח מראש כי שאלת 'המעמד' הנשי אינה צצה לפתע במאתיימ השנימ האחרונות )אפ שהשינויימ המ כבי רימ(, לא פעמ ולא פעמיימ ההלכה שונתה • בהתאמ לנ יבות החיימ. הרב יואל בן נון