שביעי

אמא של שבת חלי בן שחר // צילום: אבישג שאר-ישוב רחל גרבר נשואה לחיים • מזכירה פדגוגית בתיכון אמי"ת • שנים 15 ליצנית רפואית זה אם לארבעה "יהלומים שהם כל עולמי" • "האביר המושלם שהמציא את הסוס הלבן" heli@shvii.co.il לשל יחת חומרים למדור: ……… עזרת נשים בעקבים? או יממה בטרנינג "ברור שטרנינג! את הכי יפה שנוח לך. את הבגדים המהממים בארון אני שומרת בעיקר לאירועים, שבת זה הכי להיזרק על הספה או על הריצפה במשחק עם הילדים בביגוד הכי נוח". מחכה להבדלה? או מעין עולם הבא "כל מוצאי שבת אני מחכה כבר לשבת הבאה. שבת האהובה, זמן משפחתי נקי, השלמת פערים מכל מה שעבר במהלך השבוע ומנוחה בטרנינג. יכול להיות יותר טוב מזה?!". ליצנית רפואית "לשמח זה צורך אמיתי אצלי, אינפוזיה שמזרימה חיים לכל הגוף. ליצנות רפואית מבחינתי היא לא רק כשאני לובשת עלי את התחפושת, היא בכל רגע ורגע בחיי: בעבודה, בחוץ, בבית עם הילדים שלי ובכל מקום בו צריך סיוע. חיוך ואווירה טובה, זה לא דורש ממני לגייס כוחות מיוחדים זה קורה טבעי. לדעת לשבור את הקרח בהומור ורוח טובה, זה נכון לפגישה עם מטופל או עם ראש הממשלה. אנשים לרוב די עסוקים כל אחד בלחץ שלו, לפעמים שוכחים שלחייך לא מצריך זמן ומאמץ". שבתות התנדבות "לפני שהגיעו הילדים לקחתי חלק בהרבה שבתות אירוח בישובים כמלווה של חניכות המרותקות לכסא גלגלים, לאחר נישואי עוד הצלחתי לעשות חג שמחת תורה במעון נכים גילה. אני מתגעגעת לחוויה העוצמתית הזו. החשיפה האינטנסיבית לעולם של ה'מיוחד' מביאה הרבה פרופורציות בחיים הפרטיים של כל אחת ואחד, הכרת הטוב והבנה שכלום לא מובן מאליו ועל הכל צריך להודות". אזמר בשבחין "את הרב רזיאל שבח הי"ד הכרתי כמתנדב בתקופת השירות הלאומי שלי בעמותת 'קו לחיים'. עם ישראל איבד איש טהור. הוא לא היה צריך לעשות משהו מיוחד כדי שהאדם שעומד מולו יחייך. הבעות הפנים שלו, הפרצופים שלו, הוא היה אחד האנשים המצחיקים, איפה שהיה צריך לעזור הוא היה מתייצב. אני זוכרת במיוחד את הנסיעה עם הילדים לשוויץ. באחת הפעילויות העלו את שנינו ראש בראש וכולם אמרו: "וואוו הולך להיות קורע", היינו 'משוגעי' השבט. יהי זכרו ברוך". 23.02.18 | ח' אדר תשע"ח | 295 גיליון שביעי | 52 סיר לחץ? או זריזה למצוות "בדרך כלל אני טיפוס מאוד מאורגן, אבל איכשהו שעה לפני שבת סיר הלחץ מתעורר, תמיד יש מה לעשות. בגלל שאני מפונקת שחייבת אוכל טרי אין מצב שאבשל בחמישי, אולי, ורק במצבים נדירים אחרי שכנועים מבעלי שהאוכל שלי טעים לו בכל מצב. אם לא עושים שבת בבית מנצלים את היום לטובת בילוי ופינוק זוגי". צימעס? או קובנה "בבית משפחת גרבר רק אני מבשלת, זורקת לסיר ו...יוצא משהו, לפעמים אפילו משהו משהו. האמת לא הגעתי לרמת המאכלים של אמא שלי ובראשם המאפים הגרוזינים, אין ולא יהיה להם מתחרה. בחיי הרווקות שלי, החברים הטובים היו מגיעים אלינו ולא בשבילי אלא רק בשביל השולחן שהיא הייתה פותחת לכבודם. השראה". מתארחים? או אורחים "לרוב עושים שבתות בבית, כי לצאת ליומיים עם ארבעה זה לארוז בית וחצי. מאוד שמחים שיש אורחים והכי אוהבים לפנק אותם, הבעיה שלפעמים מגיעים לסוף שבוע בלי כוחות לכלום ושום דבר ואז גם לא מזמינים. אחד מרגעי הקסם סביב שולחן שבת בקידוש הוא בקטע בו הילדים שלי נצמדים אליי וכל אחד מניח את הראש בצד אחר שלי, וכך מקדשים מחובקים ומרוחים אחד על השני. מטורפפפת עליהם". שיחות נפש? או אקטואליה "בעלי חזק בענייני העולם אין דבר שהוא לא יודע, אותי פחות מעניין. בין מנה למנה עושים שיגועים ליד שולחן שבת, שירים וריקודים. הכי מבדח את הילדים שבעלי ואני רוקדים יחד ומשתוללים, כן אחרי שמונה שנות נישואין - הצלחתי לקלקל אותו. חשוב לי מאוד ואני לא מוותרת על חיזוקים חיוביים סביב שולחן השבת, לתת במה לכל ילד שעזר/סייע/קידם לטובת השבת, או בכללי היה חזק בו במהלך השבוע". רב מכר? או פרשת שבוע "הספרים שתמצאו אצלי על המדף הם רק ספרי פסיכולוגיה ולמידה, הלכה למעשה נקודה. אבל מה חבל שאני קוראת לאט כמו סבתא, עוד לא סיימתי ספר שהתחלתי לפני חצי שנה. בעלוני שבת דואגת לארגן לי עלון שיחת השבוע של חב"ד, אוהבת את הסיפור שם במיוחד".